ברל. בשיר הוא מספר איך הוא מטולטל על ידי מישהי שכל הזמן רוצה לראות מקומות שונים ונמאס לה מהם, ושוב רוצה לראות מקומות אחרים, ובדרך הם פוגשים את אמא שלה למרות שהוא היה רוצה לפגוש את אחותה והלוך וחזור, וכמובן שנמאס לו מכל זה, ומהאקורדיון שכנראה מלווה את כל המראות והמקומות.
חשבתי שזה ראוי לגרסה בעברית.
voilà:
רצית מעט אוויר נסענו לקהיר
ביקשת יותר מרחב נסענו לזאיר
מתכון לטראט טאטן מצאת בקזחסטן
שולחן מעץ לבן קנית בקירגיסטן
ארזנו בארגז מזכרת מקווקז
ושום דבר לא זז בדרך מבישקק
לקשמיר
רצית מסע רחוק נסענו לבנגקוק
רצית מסע קרוב נסענו לקרקוב
באנקרה אכלת מלוח ומתוק
היינו בצינוק חצינו עוד רחוב
עלינו על גבעה הפלגנו בתיבה
נישקת איזה תינוק הגענו להר דב
במסוק
ובאיסטנבול את קנית מעיל עור
ובמסלול הירוק את ניסית
להבריח כינור
ארגז סוביניון
אוכף של חמור
ואקורדיון
עשית את יום כיפור וצמת בראג'אנפור
ואת האגדה קראת באוגנדה
רכבת לזאיר מקטר אל דקר
מפאב בגבול פונג'ב לבר בזנזיבר
רצית מעט שלווה בוצוואנה אני בא
הו מאמא אנה אני בא בצ'אד קנית בובה
ואיפור
נמאס לך מקרקוב עברנו לאיזמיר
בצעד די נועז אכלנו בשירז
הדלקתי עוד גולוואז ברחנו מקווקז
החלטתי או אז שאם דבר לא זז
בדרך לבישקק הו מאמא איזה פקק
אני אהיה שגריר היה זה יום סגריר
בקשמיר
ובאיסטנבול…
***
נסו לשיר את זה עם הילדים; הפעלה נחמדה לשבת.
א"א
החיים בתהיתי 