יש אנשים
שאם תעמוד באמצע בית קפה, תרים את החולצה
ותראה להם את הפריחה שלך
יגיבו בענייניות –
ישאלו: "ניסית את המשחה הזאת והזאת?"
"מרחת כבר תמצית כזאת ואחרת?"
"חדלת לאכול אבוקדו?"
ואז ימהרו לשלוף מהזיכרון
שם של פרופסור שתחום מומחיותו פריחות ופצעים גבִּיים
ומיד ישלפו מפנקס קטן את הטלפון שלו
וישלחו אותך לדרכך עם תקווה.
אני לא.
מראים לי פצעים
ואני אומר:
איכס!
ארז אשרוב
החיים בתהיתי 