עומר ברגותי מהווה סכנה קיומית לישראל! הוא פעיל הרסני! הוא אויב ישראל!
אני אומר את זה מתוך ידיעה מוצקה ויש לי הוכחות.
ההוכחה הראשונה היא השם שלו: ברגותי זה לא שם טוב ליהודים. זה לא שם טוב לאיש, ושום טובה לא יכולה לצמוח לאיש עם שם כמו ברגותי. מה לכל הרוחות עלה על דעתם של ההורים שלו?! היו צריכים לעברת למשהו תרבותי, נקי, כמו בר-יותם, נניח; אנשים היו חושבים שהוא מסלוניקי.
ואם לא די בכך, אני מבסס את ההצהרה שלי על סמך מידע מודיעיני מדויק, אמין ואטום-טעויות, שמגיע מהמקור הכי אמין בישראל, ואולי אפילו בעולם כולו: סוכנות ה-FWD, או בעברית: קידום.
כן, קיבלתי את הידיעה הזאת במייל… נאמר בה שברגותי מסוכן למדינה, ושיש למנוע ממנו לקבל את תואר הדוקטור שהוא מנסה לקבל מאוניברסיטת תל אביב, והייתה הפניה לעצומה נגדו, שמטרתה לאסוף מאה-אלף חתימות.
ולא סתם קיבלתי את המייל, אלא מחברה ותיקה, שהתקשרה לבקש שאבדוק אם הידיעה נכונה. ומה, אחרי שהסברתי לה שזה בכלל לא מעניין אותי, פצחה בתַּלְהֵמָה, ולא הבינה איך ייתכן שלא איכפת לי שהבחור יקבל דוקטורט, למרות שקרא לחרם אקדמי על ישראל. אבוי, ארצנו!
ניסיתי להסביר שבדמוקרטיה זכותו לחשוב מה שבא לו ולהגיד מה שבא לו
נסיתי להסביר שאם לאקדמיה בא לתת לו דוקטורט, שתיתן
ניסיתי להסביר שאין קשר בין מה שהוא חושב לבין הישגיו האקדמיים
ניסיתי להסביר שלה ולכל מאה אלף האחרים שאין להם שום קשר לאקדמיה אין גם שום זכות להתערב בענייניה ולנסות למנוע ממנו לקבל את התואר, ואפילו לי הדגול אין זכות כזאת, מה גם שאת התואר האקדמי היחיד שלי קיבלתי מפרופסור ותיק שחסמתי ביציאה מהחניה, ושקרא לי "אידיוט"
ניסיתי להסביר לה שחרם אקדמי הוא עניין לגיטימי וממילא אלה משחקים של האקדמיה עם עצמה (התחלתי להתחכך בטלפון בצורה רומזנית)
ניסיתי להסביר לה שהאחרונים שיכולים לבקש ממני לחתום על העצומה הם אותם בני זוג מְצוּמָרים מרמת הגולן, ששלחו אליה את הידיעה של סוכנות FWD
התחלתי לנסות להסביר שברגותי לפחות יצא בודד מול גוף גדול, ופה יוצאים אלפים נגד אחד קטן וחסר הגנה. מה קרה למיתוס של מעטים מול רבים?
אבל עוד אני מדבר היא ממשיכה עם ה"אבל-אבל-אבל" ועם אוורור פחדיה הקיומיים, עד שהרגשתי שהדם שלי מלבין ומזמזם וחג לי סביב הראש כמו נחיל דבורים בטיול סוף שנה לא אחראי, וכשהגיעה מברגותי הסטודנט לאיראן ולפצצת האטום וצעקתי שנכון לעכשיו לנו יש פצצת אטום עמומה ולא לאויבינו, ובכל זאת המשיכה להסביר לי בלהט שברגותי הדוקטורנט הוא הדבר הכי מסוכן שקרה לעולם המערבי, עשיתי שני דברים לא אופייניים:
אמרתי "וואי-וואי-וואי"
וניתקתי.
וזהו. 28 שנות חברות, 1 מייל, נתק.
כי אני פשוט לא אוהב לשמוע אספסוף. המיית האספסוף המתחשר מטריפה עליי את דעתי. האספסוף, קהל הלינץ', לא חושב. וזה הדבר הכי מסוכן בעולם.
עכשיו, הרציונל לשליחת המיילים הדביליים של סוכנות FWD, כפול ומשולש ומרובע:
1. זה קל ואתה לא צריך לצאת מהבית או אפילו לקום מהכיסא
2. לבן האנוש הממוצע של המאה העשרים-ואחת יש צורך בלתי נשלט לטנף את המייל של חבריו ומכריו ב"תוכן"
3. אין צורך ליצור "תכנים" משלך, וגם אם אתה יוצר אותם, זה יכול להישאר ברמה הבסיסית ביותר, שלא נאמר (וכן נאמר) ניאנדרטלית: "גדול! חובה לקרוא! את זה אתם מוכרחים לפתוח!"
4. זה יעיל באופן פנומנלי, ותוך יומיים אתה יכול ליצור חרם צרכנים על פּיצאי קשה-יום, לנדות זמר, לטנף פוליטיקאי, להפיץ שקרים בלי שמישהו ישגיח עליך ובלי להיות חשוף לחוק לשון הרע. לא רק זה, אלא שכמו רוב העיתונאים של ימינו, אתה לא מגבה את המייל שלך בתגובה, בהוכחה, במובאות, בכלום. רק בסימני קריאה!!!! ואין לך ממה לחשוש – אחרי שנים שהאזרח הממוצע התרגל לקרוא אווילויות כאלה בעיתון, הוא יאמין לכל קקה שתשלח לו, ויפסיק לאכול במבה על המקום
אבל רגע, שכחתי את הסעיף הכי חשוב, הכוח שמניע את כל מפיצי השמועות באשר הם, את כל הרכלניות, את כל מערי הרעל לאוזני הששים להיטמא: כוחו של העדר, כוחו של האספסוף, כוחה של הצדקנות הלא צודקת. האנושות, גם במאה הנוכחית, רוצה לשרוף מכשפות. היפה הוא שכיום לא חייבים להיות בני אותה עיירה כדי להצית לפידים ולהעלות את המכשפה התורנית על המוקד – אפשר לעשות את זה אינטראקטיבי, מכל חלקי הארץ והעולם. לזה הכוונה במושג "כפר גלובלי": אתה יכול לשבת בבוסטון ולשרוף מישהו בביר זית. מאה-אלף חתימות הן מאה-אלף להבות קטנות, גפרורים שידליקו את הקש תחת רגליה של ז'אן Dark Ages. כן, שלא יהיו טעויות: האנושות עדיין רועה בעדרים תוקפניים, פרימיטיביים, נשכניים, רק שעכשיו יש לה חיבור לאינטרנט, ובמקום להפעיל שיניים בסוואנה היוקדת, מפעילים עכבר בנוחיות החדר.
ובחזרה לברגותי. אין לי מושג מי האיש, אני לא יודע מה הוא חושב, ייתכן שהוא הוגה מבריק, ייתכן שהוא נבל, אולי הוא אפילו מהווה סכנה קיומית לסובבים אותו. אין לי מושג, ואני מוכן להודות בזה, ושום מייל בודד לא יכריע בעניין. זה ההבדל ביני לבין האספסוף: אני לא מוכן להבעיר מדורה תחת רגליו של קורבן אקראי, סתם כי אני אוהב לצפות בלהבות בליווי פסקול של צרחות. זה גם לא התפקיד שלי. בשביל זה יש את… נו… איך קוראים לזה… מערכת המשפט.
מה שאני כן יכול להגיד לכם, זה שאחרי 28 שנות חברות, נפערה תהום ביני לבין חברתי הטובה. וכל זה בגלל מי? בגלל ברגותי!
ברגותי מפלג את העם! לשרוף!
א"א
החיים בתהיתי 