מה הסוד שלהם?

עיתונאי שאל את הזוג שבתמונה, שנשוי כבר 185 שנה, "מה הסוד שלכם?"

"בזמננו," אמרה האישה, "כשמשהו היה מתקלקל, לא היו זורקים אותו – היו קוראים לבעל מקצוע, ובעל המקצוע היה דואג לצרכיי בזמן שבעלי היה בעבודה ו/או בימים שהחלבן לא היה מגיע."

"כן," הוסיף הבעל, "והנשים היו נשארות בבית כל היום, ואנחנו היינו מסתובבים איפה שרק בא לנו, ומצ'זבטים את המזכירות במשרד עד שהפינג'ן שלהן רתח וגלש, ולא היו טלפונים ניידים ולא היו מחשבים ולא היה אפשר לדעת איפה אנחנו בכל רגע נתון, והפמיניזם – כמו איקאה – עוד לא הגיע לארץ, וחזיות לא נשרפו פה – גם לא איקאה – והבנאדם היה חופשי."

"ואל תשכח שהיו לנו חדרי שינה נפרדים," אמרה האישה, "ושלא הייתי צריכה לשמוע אותך נוחר או להתעורר באמצע הלילה בבעתה ולראות אותך מולי, ושלא היו שום תכשירים שגרמו לנפוליאון-צ'ופצ'יק שלך להחזיק מעמד יותר משלוש דקות ולהאריך את הסבל המיותר, ושאנשים היו יותר עסוקים בלמצוא את הילד של ג'קי מאשר את נקודת הג'י."

"כן," חייך הבעל בנוסטלגיה, "אצל ג'קי עוד היה קצת סיפוק. טוב, זה היה לפני שהמציאו את האורגזמה הנשית."

"מה?!" אמרה האישה, "לא כיביתי את העששית?!"

"אל תדאגי," אמר הבעל, "הפלוגה שלי מאוד חרישית."

(אחוזי צפייה וסניליות, הם לא פיתחו אינטליגנציה רגשית).

"שיט!" קראה האישה, "רציתי לגלח עגוליך, ושוב קיצרתי לך את הקשית!"

"אין לך כבר שימוש בה," הרגיע הבעל, "היום היא מתפקדת רק כשאני מפשיט את המשרתת הכושית."

א"א