מדינת רְוָוחָרָא

"לילד כרות-רגל שמתפקד, אין צורך בקצבה"; כך אמרה אסתר דומיניסיני, מנכ"לית הביטוח הלאומי.

עכשיו, יכול להיות שהיא לא אמרה את הדברים בדיוק כך, ואני בהחלט לא פוסל את האפשרות שהמנכ"לית החדשה עשויה לערוך שינויים מיטיבים ומרחיקי לכת, אבל רובנו חווינו על בשרנו או שמענו מאחרים על חוויות מזעזעות שעברו במוסד הזה, והבה נהיה כנים: אם הייתה נערכת בארץ תחרות פופולריות בין הביטוח הלאומי לבין, נניח, רוני רון, אני לגמרי לא בטוח שהביטוח הלאומי היה זוכה בה. לפחות לא בהפרש קולות גדול.

אבל אולי הדילמה האמיתית בסיפור הזה היא המילה המעניינת הזאת, "מתפקד". איך בדיוק קובעים מה זה "מתפקד"? אני מניח שזה תלוי לא מעט בעוז רוחו של הילד הקיטע האמור, שעשוי להמשיך את חייו בחדווה גם אם הוא גידם ותלוש ופרום, כל עוד הוא מאמין שזה רק פצע שטחי.

בכל מקרה, כך קרה שדמיינתי את התרחיש הבא –

ממונה חקירות ביטוח לאומי: בוקר טוב גב' הוקינג, שבי בבקשה. אני רואה שהילד כבר יושב. יפה. אז, מה הבעיה?

גברת הוקינג: נראה לי שזה די ברור, לא? הילד חולה ואנחנו זקוקים לסיוע.

מחב"ל: חולה או לא, הוא נראה לי די בסדר. למעשה, מחקירה שערכנו בבית ספר שלו, מסתבר שהוא מתפקד כהלכה ואפילו מצטיין בפיזיקה. המורה שלו גם טענה שהוא יהיר, ומתעקש להוכיח שהוא יכול להצליח יותר מכולם תוך שימוש באצבע אחת בלבד.

ג"ה: אבל אין לו ברירה – רק אצבע אחת שלו עובדת!

מחב"ל: עו-ב-דת; את מודה בעצמך: הוא מתפקד!

ג"ה: איך אתה יכול לקרוא לזה מתפקד? תראה איך הוא שמוט בכיסא שלו.

מחב"ל: מה שמביא אותנו באמת לנושא הבא. הייתי רוצה לדעת מאיפה הרשיתם לעצמכם לוקסוס כזה, כיסא גלגלים חשמלי. אז בתור התחלה שלחתי בקשה למס הכנסה שיבדקו את מקורות המימון של הכיסא, ואני חושש לבשר לך שכנראה נצטרך לבטל רטרואקטיבית את הבטחת ההכנסה שלך, מפני שיש לנו חשד סביר להניח שאת עצמך עושה שימוש בכלי הרכב הזה, ושרק העברת אותו על שם הילד.

ג"ה: זה כיסא גלגלים, לא רכב, ואני לא יכולה לעבוד כי אני צריכה לטפל בו כל הזמן. הקריטריונים שלכם לא אנושיים!

מחב"ל: גברתי היקרה, אל תדברי איתי על אנושיות, כשאת מגבילה את הילד שלך לכיסא גלגלים ומכניסה לו למוח שהוא מסכן ולא מתפקד רק כדי שתוכלי לקבל את הקצבה ולחיות על חשבוננו.

ג"ה: אני מכניסה לו למוח?! יש לו מחלת לו גֶריג!

מחב"ל: פה עברת את הגבול. גרינג? את קוראת לי נאצי? אני מזכיר לך שאני פקיד ממשלתי; את לא רוצה שאקרא לאבטחה שיסלקו אותך ואת הילד עם הרכב המפואר הזה שלו. (פונה אל הילד) תביט לי טוב בעיניים, ותגיד לי אם אתה מבין את מה שאני אומר לך…

הוא נועץ בילד מבט ארוך וחודר.

ג"ה: מה אתה עושה?

מחב"ל: אני רוצה לראות מי ימצמץ ראשון… אהה! הוא מצמץ! פעם אחת, מה שאומר שהוא מבין אותי, מה שאומר שהוא מתפקד, מה שאומר שהילד שלך בסדר גמור. (שוב פונה לילד) ואתה אל תקנה כל מה שאמא שלך מכניסה לך לראש: אתה עדיין צעיר, חזק, ותאמין לי – עד גיל 65 תרחף באפס כבידה.

ארז אשרוב