אספקלריה

אני לא מאמין בפסיכולוגיה.

אבל רגע, לא – אני לא סיינטולוג או משהו כזה. אני מכיר בכוחה של הפסיכולוגיה, ויודע שהיא מיטיבה עם אנשים ומשפרת את חייהם של רבים, אבל אני לא מאמין שפסיכולוגיה מתאימה לי, באופן אישי. בשבילי זה לא יעבוד, וממילא אין לי שאלות ואני לא אוהב לדבר.

למה אני כזה? טוב, אה… אופי, וגם, נו… קלינט איסטווד! אני אירה בכם ואמשיך ללעוס את הסנדוויץ' בשוויון נפש בלי לחשוב על זה יותר מדי, גם אם במקרה שלי מדובר בלחם מלא.

טראומת ילדות? לא היה לי אקדח!

עקב כך, בבואי ללמוד על עצמי דברים שלא ידעתי עד כה, קניתי מראה שמגדילה פי חמישה. ומה אומר לכם – בדיוק כמו בטיפול פסיכולוגי, למדתי על עצמי דברים שלא רציתי לדעת. יש בי גומחות ודברים נסתרים שעדיף שאיש לא יחזה בם. העור שלי, שפעם היה חלק כמו טוסיק של תינוק בלקני שיונק יוגורט פרוביוטי, הוא למעשה אדמת טרשים חרבה ועקרה. שדה לפת.

ההתבוננות הזאת הייתה מות המתום.

אבל, בעודי מריח את קנה הקולט המעשן שלי כדי להוסיף עקצוץ לטעמו של הסנדוויץ', החלטתי להרחיק לכת, וקניתי מראה שמגדילה פי עשרה.

***

כרגע אני מדווח לכם מתחנת החלל (орбитальная станция) אשרוב. יצורים בחליפות חלל לבנות מדלגים-מייקל-ג'קסון בין מכתשי פניי ומזמרים, "צעד קטן לאנושות, נסיגה ענקית לארז". אני לוחץ על העור ותולעי חול רודפות אחריהם.

מות, ראי הנפש!

I am not an animal!

א"א

%d בלוגרים אהבו את זה: