הברלינאי האחרון

Book*

פעם

בסופר, ליד המסטיקים

ראיתי ספר של יורם קניוק

כשעדיין חי

(פיזית)

ליד המסטיקים (לא שם הוא חי – אני מדבר על הספר. מי חי ליד מסטיקים, מה אתה אידיוט?!)

בעשרה ש"ח

בדרך לקופה, ליד המסטיקים בעשרה ש"ח

(הספר, לא המסטיקים)

והיו גם מסטיקים יקרים יותר

שלא תחשוב.

בסופר שלא היה בו כלום מהריח האותנטי של הבישולים של אמי.

הו… הבג'ערייה של קבלת שבת…

בסופר שהיו בו רק עגלות חילוניות ריקות

ספר של קניוק

אולי זה בכלל היה קינן

זה לא משנה.

עשרה ש"ח ליד המסטיקים בדרך לקופה בסופר. ספר

קינן או קניוק. בסופר או בקניון. ביזיון

יבוא יום

וזה מה שיקרה לכול

הסופרים האשכנזים.

 

חזי בורסקאי

מתוך גיליון הבכורה של "ערס פה אתיקה"

פועל. בניין

IMG_5003

בשכונה כולם
כולם קראו לו "דודו הבלוק"
כי דודו נהג להתגנב
להתגנב לאתרי בנייה
ולגנוב
בלוקים ובלטות ומלט ומוטות ברזל
בנחישות ברזל הוא
הוא גנב אותם ואגר אותם
את הבלוקים והבלטות
ופניו התמלאו צלקות מהמכות
שחטף משומרי הבניינים.

שכונה שלמה הוא גנב
דודו הבלוק
בבלוקים ובבלטות
במעין קופת חיסכון
שאתה לא יכול להסתיר מתחת לבלטות.

יום אחד הוא נעלם דודו
דודו הבלוק
ואיתו נעלמו מהשכונה כל
הבלוקים והבלטות ומוטות הברזל והמלט
שגנב לאורך השנים.

זקני השכונה מספרים
על כוס קפה עם הל
בצהריים חמים מתחת לשמשיות
בקפה של מוריס
שדודו בנה לו בית פאר בצפון
מהבלוקים והבלטות והמלט שגנב
שגנב מהבתים הדלים שעכשיו עומדים
בקושי
בשכונה, מסביב לקפה של מוריס.

כולם קראו לו דודו הבלוק
בשכונה
אני קראתי לו יזם אשכנזי.

חזי בורסקאי

מתוך גיליון הבכורה של "ערס פה אתיקה"

%d בלוגרים אהבו את זה: