סקס מזדמן – סיפור אהבה

רַנְדֶווּ (אלגיה במבטא צרפתי)

אהובתי,

חזרתי מפגישה מקרית

עם אהבתי הקודמת.

לא הרגשתי אליה דבר.

עשינו סקס, כמובן, אבל זה היה בלי רגש.

סקס קר. טכני. אוטומטי.  נהניתי, אבל לא מספיק.

ועכשיו חזרתי אלייך, אהובתי, מפגישה מקרית.

*

לסיכום, לאהבתי הקודמת התווספו שני קמטים,

וברגליים שלה קצת יותר רך.

יש לה את אותה בעיה קטנה בעור (יש דברים שלא משתנים)

ואת אותו חיוך ממיס גם אם בעיניה משהו דעך.

כמו תמיד, כשחדרתי, היא נעצה בי ציפורניים; מזה השריטות על הגב.

אבל הנה חזרתי אלייך, אהובתי,

אני שלך.

*

נפגשתי במקרה עם אהובתי הקודמת

וכל מה שהרגשתי אליה פעם התפוגג.

האהבה נעלמה, גם הרצון לעשות לה ילד

לא תפקד, וזה רק גרם לי לתהות מתי הסיפור שלנו גם הוא

יצטמק ויתגמד.

*

היא ואני נחנו מעט על כוס של יין אדום

ואפרופו – הפלקתי לה קצת בתחת

ואז עשינו את זה שוב; מזה השריטות בירך

כי מה לא עושים כדי להתענג.

*

אהובתי,

במחשבה שנייה נמלכתי וארזתי.

כשתתעוררי ותמצאי את הפתק, אני כבר אלך.

אין לי מה לחפש אצלה ואין לי מה לחפש אצלך.

*

הכול מקסם שווא, נווה מדבר שמתאבך

אהבה היא תהליך של נסיגה, של התדרדרות,

כי כשאתה מתחיל בפסגה, לאן כבר תמשיך ותלך?

אז זהו, אהבתיך,

ועכשיו נותר ממני רק פתק על כרית.

אולי אי פעם נתאחד שוב בפגישה מקרית.

א"א

ג'יי-די

***

ברגע שהתעורר הבין מה קרה בלילה הקודם. לא, שיחזור מוחלט ומדויק לחלוטין של המאורעות אמנם היה קשה עליו, אבל הוא הרגיש, יותר מאשר נזכר, כי שתה יותר מהרצוי. הרבה יותר מהרצוי. המוח שלו המהם בהתמדה כמו קו מתח גבוה, תפקד בעמימות כמו מעבר למחיצה, הפה היה חָרֵב והלב לקח חלק במרוץ סוסים שמעולם לא הימר בו. הוא שנא את היקיצות הללו, אבל הן המשיכו לפקוד אותו.

מה שהפתיע אותו באמת הייתה הגופה שהייתה שרועה לצידו בפה פעור ובאיברים פרושים בצורה לא מחמיאה. הגופה אמנם הראתה סימני חיים, אבל זה לאו דווקא עודד אותו. המראה שלה העלה בו תמונות קטועות מליל אמש. כשנמרח החוצה מהמיטה התברר לו שהוא לא בדירה שלו. הייתה בזה משום הקלה – הוא יברח לפני שתתעורר, לפני שיצטרכו שניהם להתמודד עם הנימוסים הלאים של הבוקר שאחרי, עם התירוצים הדחוקים לנטישה מהירה, ועם ההבטחות הריקות לשמור על קשר.

הלילה שלפני היה עניין שונה לחלוטין.

ברגע שנכנסה לפאב הרגיש אליה משיכה עזה, ומשהתיישבה על ידו על הבר הבין שזה נועד לקרות. היא לא הייתה יפה במובן המקובל של המילה, אבל היה בה משהו מסקרן, ממזרי, והיא הייתה מבוגרת ממנו בעשר שנים לפחות. דיברה אנגלית אמריקאית. כשהזמינה גם היא ג'ק דניאלס הסיק לוגית שאיתה יבלה את החורף המתקרב. הם פיתחו שיחה, עד כמה שהמוזיקה אפשרה, צחקו. רגליהם נגעו. גל ריגוש עבר בגופו. הוא היה מאוהב.

היא כתבה לו על מפית: If you want a J.D, come with me. הוא לא ידע מה משמעות ראשי התיבות, אבל הרעיון הכללי היה נהיר, והוא הרגיש היטב את התשוקה משחקת בצרור המפתחות שלו. הקומבניזון השחור שלה, מתחת לבגדים, הגביר את רעם הגונגים בראשו לרמה מסוכנת. הם יצאו לאוויר הקר של הלילה, שיכורים, מתנדנדים, על פסגת העולם. בקושי הצליח לפתוח את המכונית. התנשקו, התמזמזו, התאפקו עד הבית. איך נהג לעולם לא יצליח להיזכר. גם בסקס לא ייזכר, ואת שמה ממילא לא ידע.

עכשיו הוא הביט בה מקרוב, בסקרנות שימפנזית, כשהוא מפנה את ראשו אנה ואנה, מנסה לבדוק מה בדיוק מצא בה, לחפש אולי זווית אור שתחמיא לה יותר ותרפה מעט את הרגשת האכזבה שלו, תסביר לו מה מצא בה ולאן זה נעלם. אפס הצלחה. הוא השתין לה בכיור ויצא.

במכונית ניסה לשוות לשיער שלו מראה מסודר, תקע גרעפס בניחוח ג'ק דניאלס ונסע הלאה. הוא הבטיח לעצמו שיותר לא ישתה ככה.

זה הצחיק אותו.

כמעט.

א"א

הייתי איש קשה

נמשים ונקודות חן (שיר נגנח)

.

נמשים ונקודות חן

נמשים ונקודות חן

אני אוהב כאלה לכן

מעלייך גונח ורוכן

 

נמשים ונקודות חן

בסקרנות אני בוחן

חינניים הנמשים אכן

עוד יגרמו לתחייתו של הסוכן

 

ובלילה הכוכבים

את השמיים מנמשים

חינניים וזוהרים

נקודות חן מיֵקומים אחרים

 

כמו הגאות את עולה ויורדת

כמו החג אני נכנס ויוצא

 

יש מֶמֶש בנמש של ליל אמש אכן

אני כל כולי רגש וגחמות חן

 

נמשים ונקודות חן

אני ניצב כולי הכן

ללקקכן וללחכן

אותך ואת שפע נקודות החן

 

את יצירת אמנות נָקוּדה

הבד מתוח על מסגרת ורודה

אני צייר ובידי המכחול

אממש אהבתי ובצבעייך אטבול

 

{זה שיר נגנח נשיר נגנח אשיר דגמ"ח זה חם ולך וטוב כל כך יחדיו נצרח אני אותך…}

 

נמשים ונקודות חן

נמשים ונקודות חן

אני אוהב כאלה לכן

מעלייך גונח ורוכן

א"א

%d בלוגרים אהבו את זה: