טטנוס

טיילתי היום עם הכלב שלי באתר בנייה.

איכשהו, בכישרון אופייני, נתקע לי ברזל חלוד ברגל. התחיל דימום סביב הבשר הקרוע.

צלעתי לקופת חולים, שם אמרו לי שאצטרך חיסון טטנוס.

את עושה ממני צחוק, אמרתי לאחות, טטנוס?! מה, בגלל חנוכה את מפילה עליי שמות של יוונים אנטישמים עוכרי ישראל ילדי נרות?

אין קשר לחנוכה, היא אמרה. אם לא תקבל חיסון יש סיכוי שתחלה בצפדת, מחלה שעשויה להיות קטלנית ושתועדה כבר במאה החמישית לפני הספירה. למזלנו התקדמנו, והיום יש תרופות.

את ממומנת על ידי סורוס, אמרתי לה. אילומינטי, נכון? את רוצה להכניס לי שבב. שאני אמות. זאת מזימה של השמאל. יש לך פרצוף של שמאל. צ'כוביאנית כזאת. את מהקרן החדשה. אל תזוזי, אני כבר מביא לך סרטון יוטיוב וכתבה מישראל היום שמסבירים שחיסון טטנוס לא יעיל ועשוי לגרום לבעיות זיקפה. וזה מה שאת רוצה – שאני לא אתרבה, נכון? את עדר בעצמך. מוּ. עיוורת למציאות. חשוכה. ואני לוחם אור. הזיקפה שלי מאיימת עלייך. קראתי ערך בוויקיפדיה והידע שלי חובק עולם! מי את בכלל?! מי?!!?

השתררה דממה.

את בטח הבת של פאוצ'י, אמרתי בנימה שקטה יותר.

היא לא ענתה.

התחלתי להרגיש מחנק והידוק של הלסתות. הרגשתי ג'וליאני זולג לי מהרקה.

אחותי, הפצרתי, בחיאת, תעשי ג'סטה ותכניסי לי את החיסון.

א"א

%d בלוגרים אהבו את זה: