הימין ההיסטרי – אזעקת הרגעה

אני לא רוצה להכליל, כי הכללות זה משהו שרק הימין עושה, אז אני אנסה לנסח את זה ככה:

יש בימין חלק, חלק ניכר, לא הרוב אבל ניכר, כפי שניכר מתגובות בפייסבוק ומטוקבקים באתרים השונים ובכלל, שאותו אני מגדיר בשם "הימין ההיסטרי".

המאפיין הבולט של הימין ההיסטרי (הי"ה, לשם נוחות) הוא שהוא היסטרי (אני קצת מאוכזב, כי קיוויתי שתבינו את זה לבד).

אני לא מדבר כמובן על מה שבעבר כינו "היסטריה נשית" והיום מכנים "אורגזמה כדת וכדין", שהרי זה דבר ש-הי"ה לא התברך בו. מה שאני כן מדבר עליו הוא ההפרעה הדיסוציאטיבית של צמצום שדה המודעות.

למה הכוונה?

אני שמח ששאלתן.

ההפרעה הדיסוציאטיבית השכיחה היא, ואני מצטט מבלי לתת קרדיט (בין השאר כי אני חושש שאם אכתוב "DSM-V" יחשבו חלילה שמדובר בארגון כזה או אחר): "האמנזיה ההיסטרית או הפסיכוגנית, שבה אירועים מתקופות שלמות נשכחים".

זה נשמע מסובך, אבל בשטח זה מאוד פשוט: כשמישהו מאנשי הי"ה נתקל במשהו שאינו מוצא חן בעיניו, הוא מיד מכנה אותו "שמאלני". כמובן שזה הגיוני וסביר כל עוד הדבר שאינו מוצא חן בעיני אותו חבר הי"ה אכן שייך לצד השמאלי של המפה הפוליטית, אבל יש להבין שלמפה הזאת (שלא במפתיע) אין שום גבולות נראים לעין בעיני רוחו של איש הי"ה.

כך קורה שאם מירי רגב, נפתלי בנט, הנשיא, שחקן, זמר, מנהיג המורדים הפיגמים הלבקנים מזימבבווה, לא משנה מי ולא משנה שהוא ימני מובהק ואפילו מעט קיצוני, אומר משהו שאינו מתיישב עם תפיסת עולמו הצר החלקלקה של איש הי"ה, הוא מיד מואשם בכך שהוא "שמאלני" וכמובן "בוגד" (אלה מילים נרדפות בעולמו של איש הי"ה), וזה תוך כדי שאירועים מתקופות שלמות נשכחים, גם אם האירועים האלה כוללים חברות של השמאלני לכאורה במחתרת היהודית. לא משנה מי ומה אתה – אמרת משהו לא לעניין? אתה הופך להיות "שמאלני".

יוצא הדופן היחיד הוא ראש הממשלה שלנו, אבל החסינות שלו אינה נובעת בהכרח מההערצה העיוורת אליו, כמו מהעובדה שהוא לא עושה או אומר דבר ממשי מזה שנים. איך נהגה לומר סבתא שלי: "כשאין אשכים אין דאגות".

בכול מקרה, רגע אחרי שאתה מוכתר כ"שמאלני", חבר הי"ה מתיישב פבלובית וטוּרטית אל המחשב, ומעטר את צילומיך בכאפיות, במדים של נאצי וכן הלאה. אפשר היה לקרוא לזה "ריפוי בעיסוק", אבל עד כה אין כל עדויות שהריפוי הצליח.

פה אני חייב לעצור ולהיות מעט אקדמי (כלומר שמאלני): בניגוד לעמיתיי, אני לא סבור שמדובר דווקא בהפרעה דיסוציאטיבית, מה גם שזאת מילה שמאוד קשה יהיה לאיש הי"ה לבטא.

לטעמי מדובר פשוט באוצר מילים מוגבל שנובע משנים של הרעבה מכוונת של הסקרנות האינטלקטואלית על ידי הממסד. כשאיש הי"ה אומר "שמאלני", הוא בעצם מתכוון להגיד המון דברים אחרים: מעצבן, מאתגר, לא תואם את עמדתי, מעורר מחשבה, צודק, מתלבש משונה, מביע את דעתו כשהיא אינה דעתי, לא מסתדר לי, אני צריך לחשוב על זה קצת, לא מובן, הומניסט, מענטש, וכן הלאה.

נכון לעכשיו ההאשמה הזאת מופנית רק כלפי אנשים, אבל זה רק עניין של זמן עד שאנשי הי"ה יתחילו להרחיב את תחום המאבק כלפי חוץ, ואז כל מה שלא ימצא חן בעיניהם יהפוך לשמאלני:

"הלו, יס? הממיר השמאלני שלכם לא מקליט!"

"בית"ר יכלו לנצח, אבל השוער השמאלני שלהם נתן לכדור-שהוא-בטוח-שמאלני להיכנס לשער-החשוד-כשמאלני".

"לא עצמתי עין – הכלב השמאלני שלי נבח כל הלילה."

"הרמזור המניאק השמאלני הזה לא מתחלף לירוק!"

"אני שונא צהוב – למה כהנא בחר כזה צבע שמאלני?!"

אני בכלל לא אתפלא אם בעתיד הקרוב, כשתפתחו חוברות הפעלה של מכשירים חשמליים, בחלק של "פתרון בעיות" תגלו משהו כמו:

תיאור הבעיה:     מכונת הכביסה אינה מרוקנת מים.
סיבות אפשריות:  * צינור הניקוז סתום   * הפילטר מלוכלך  * המכונה שמאלנית!

טוב, נראה לי שהבנתם את העיקרון, ובכול מקרה כרגע חם לי מכדי להמשיך.

האמת שזה לא כל כך החום, כמו הלחות השמאלנית הזאת!

א"א

מודעות פרסומת

דו"ח מיוחד

שיעור באש – מערכון נוסטלגי מלוחלח

פנים. כניסה לבית. נשמע צילצול פעמון. אישה שנראה בעליל כי היא במהלך עבודה פיזית, כנראה עוזרת או מטפלת, ניגשת לדלת.

אישה: (מבטא זר) מי שם?

גבר 1 (קולו נשמע): איווט שם? בעל הבית נמצא?

אישה: אין בעל בית. אני פה מטפלת. אני איווט זה אני.

גבר 1: זה מביטחון כללי איווט, הבאנו לך את תוצאות הסיווג הביטחוני שלך. תפתחי.

היא פותחת את הדלת. בפתח ניצבים שני גברים לבושים בחליפות זהות, רציניים להחריד. אחד מהם מחזיק מסמכים.

גבר 1: (לשני) צק, צק, צק; היא פתחה את הדלת. תרשום את זה. (לאיווט) זה רע מאוד איווט שפתחת. רע לסיווג הביטחוני. זה לא ביטחוני לפתוח דלתות, אפילו לא לביטחון הכללי. בגלל המצב הביטחוני: זמנים קשים. (פאוזה) אז מה… את פה לבד. השאירו אותך לעשות מה שאת רוצה… (מדגיש ברמיזה) מה ש-את רו-צה.

איווט: אני מטפלת בילד של האדון. משחקת איתו, מכינה לו אוכל, מרק.

שני הגברים: (נזעקים) מרק!

הם רצים בפאניקה מוגזמת למטבח, היא אחריהם בבהלה. הם מרימים את מכסה הסיר שעל האש ומביטים אחד בשני בהבנה.

גבר 1: שרפת את המרק, איווט. שרפת!

איווט: (חרדה) אני עניתי לדלת שלכם, בגלל זה חם מדי. מרק לא נשרף, מרק לא יכול להישרף.

גבר 2: עובדה; נשרף!

גבר 1: שלא תחשבי, יש לנו פה (מכה על המסמכים בידו של גבר 2) את כל המידע עליך. ידוע לנו… (מדגיש) י-דו-ע ל-נו שזו לא הפעם הראשונה שאת שורפת מרק. ומה התכוונת לעשות עם המרק השרוף הזה? לתת לילד? אה?! שתלך הקיבה, שיעלה החום, שיקיא, שייתקע שקד מרק בגרון, שהגרגל'ה של הילד ייחנק, אוי גרגל'ה, שהאבא ידאג, שהמדינה תתעכב, שעניינים מדיניים יחכו, הפיחות יזחל, תהליך השלום יידחה? הרי המטבח אמור להיות שטח סטרילי. וככה את רוצה לקבל סיווג ביטחוני? אה איווט? מה את חושבת – שאפשר לתת לילדים מרק שרוף? פחמים?  מה אנחנו – ברוסיה?

איווט: אני מהפיליפינים.

גבר 1: אל תסטי מהנושא. ככה התחילה גרמניה הנאצית.

גבר 2: (מודאג) היא אמרה פיליבסטר?

גבר 1: לא, פיליפינים.

גבר 2: דולפינים?

גבר 1: פי-לי-פי-נים!

גבר 2: אה! (מדבר לתוך מיקרופון זעיר בשרוולו) אפס-1 למוקד, האם אתה שומע אותי? כאן אפס-1.

מכשיר קשר: רות עבור.

גבר 2: אבי, תבדוק לי במחשב איפה זה האלפינים. בטח ליד נחלת בנימין.

מכשיר קשר: אפס-1, אין רחוב בשם הזה, עבור. (שניהם מביטים עליה).

גבר 1: מה עכשיו? אין רחוב כזה. מה בדיוק התוכנית שלך, איווט, או שאולי אני צריך לקרוא לך (מבטא גרמני) פון-איווט, או אולי (מבטא ערבי) איווטאללה?!!

איווט: (מתחילה לבכות) אני לא יודעת מה רוצים, אני עושה אוכל לילד, למה צריך משטרה בשביל זה? ילד בריא.

גבר 1: לא משטרה, ביטחון כללי – בגלל זה קוראים לזה "כללי", כי יש בזה הכל. את יודעת שהמעסיק שלך, אבא של ישי…

גבר 2: (מתקן) אלי.

גבר 1: (ל-2) תודה ג'ון ג'יי.

גבר 2: (ל-1) שום דבר, סאליבן.

גבר 1: (לאיווט) אלי, האבא של אלי איש נורא חשוב. את יודעת מה הוא עושה?

איווט: לא יודעת מה הוא עושה. אני חושבת הוא שחקן – בכל מקום תמונות גדולות שלו.

שניהם: (מביטים אחד בשני) מיתממת.

בקצב הולך וגובר

גבר 1: לא יודעת.

גבר 2: מטפלת?

גבר 1: מרגלת!

גבר 2: משתוללת…

גבר 1: מתבלת…

גבר 2: מתבוללת!

גבר 1: מתייוונת!

גבר 2: מגלגלת…

גבר 1: סמים?

גבר 2:  קניידלעך.

גבר 1: מרק, אה!?

גבר 2: מה אומר לך השם קרופניק?

גבר 1: מה אומר לך השם גורנישט?

גבר 2: מה אומר לך הצליל הבא: (מוציא מכשיר מורס קטן מהכיס ומתקתק בעצבנות ליד אוזנה. מדגים בקולו) בי… ביבי… ביבי… בי… בי… בי… ביבי… ביביבי.

גבר 1: מה אומר לך הקול הבא: (צורח בהיסטריה, ישר לתוך האוזן שלה) ווואאאהאהאהההההא!!!

שניהם ביחד: (צועקים לתוך אוזניה משני הצדדים) מפוטרת!

גבר 1: היידה איווט, יאללה תארזי את הפקלעך, תארזי את הקניידלעך ולעוף מפה…

גבר 2: לעוף! (הם דוחפים אותה החוצה, סוגרים את הדלת ושרים אחריה) היידה איווט, היידה הביתה.

גבר 1: (מרוצה מעצמו) טיפלנו במטפלת.

גבר 2: עכשיו הילד בטוח. (קורא) ישי!!!!

גבר 1: (מתקן) אלי.

גבר 2: שיהיה. (קורא) אלי, הפירומנית הלכה. עכשיו אתה בטוח. בוא מותק, רוצה לשחק עם האקדח שלי?

א"א (נכתב במקור בסביבות 1998. איכשהו נשאר אקטואלי)

%d בלוגרים אהבו את זה: