התפריט החינוכי – המסר הארוך של האספרסו הקצר

במכון התקנים עובדים עכשיו על שיטה שתקבע את הסטנדרט לכתיבת עברית באותיות לועזיות (טרנסליטרציה, תעתיק). בקרוב הם יודיעו לנו אם חיפה היא Haifa או Xaeipha, ואני בטוח שתהיה לזה השלכה אדירה לגבי החיים שלנו, או לפחות על חייהם של בעלי העסקים.

אלה הרי נוקטים כבר שנים רבות בשיטה משונה של הסוואת האמת וייפוייה באמצעות שמות לועזיים, ובמקום לקרוא למקום שלהם בשם עברי וציוני שישקף אותו נאמנה, כמו נניח "קפה דלוח", או "קונדיטוריה בטעם לוואי", הם בוחרים בשמות דומים-אך-מטעים כגון "קפה Des luache" ו"קונדיטוריה Bétam L'avoii".

בכל מקרה, הנקודה היא שמכון התקנים מבזבז את זמנו על שטויות לא רלוונטיות, במקום לעסוק בנושאים החשובים והמשמעותיים באמת, כמו קביעת סטנדרט מחייב לאספרסו.

לא בעניין הטעם, כמובן, אלא בעניין הכמויות והמינוחים. בעיקר אני מדבר על הדבר הזה שקוראים לו "אספרסו קצר". כשאני מבקש אספרסו קצר בבית קפה, אני מתכוון לקפה חזק, אפילו קטלני, בכוס חרסינה שמנמנה המכילה 25 מיליליטר מים צלולים בטמפרטורה 64-70 מעלות, שעברו בטמפרטורה של 86-90 מעלות צלזיוס דרך 7.5 גרם קפה טחון איכותי בזמן מיצוי של 22 שניות.

כמו כל לקוח אחר בעולם, אני נוטה ברוב טיפשות לחשוב שגם בעלי הבית והמלצרים מכירים את הנוסחה הפשוטה הזאת, וכך קורה שלעתים קרובות אני מקבל לשולחן ג'ארה ענקית של קפה דלוח, או משהו מוזר בכוס זכוכית (ישמור השם), או סתם קפה פילטר.

אין טעם להתלונן, כי בכל בית קפה בכל עיירה נידחת בכל אזור בארץ (ואולי בעולם) תחזור בדיוק אותה הסצנה: אתה מתלונן, ואז מגיע בעל הבית ומספר לך שבדיוק לפני שבוע הוא חזר מאיטליה, וככה בדיוק הם שותים את זה שם. והרי לכם הטיעון האולטימטיבי: הוא היה באיטליה, ועם זה לא ניתן להתווכח.

אבל בעלי העסקים המודרניים כבר אימצו שיטה להימנע אפילו מהוויכוח הקטן הזה:

התפריט החינוכי.

התפריט החינוכי הוא מסמך עב כרס ורב מלל, שבא לעשות סדר במה שהלקוח חושב, ולהרגיל אותו לתנאים השוררים בבית הקפה הספציפי. בניגוד לתפריט המסורתי, התפריט החינוכי לא מסתפק בציון שם המנה ומחירה, אלא גם מספק סיפור רקע פולקלוריסטי אודות המנה, על מנת שתדעו שהם יודעים מה הם עושים וחשוב מזה: אתם לא. במילים אחרות, אל תצפו ששם המנה יעיד על תוכנה, ושתוכנה יצדיק את מחירה.

לרוב נפתח תפריט כזה בכמה מילים של התנשאות, כגון "ברוכים הבאים לעולמו המופלא של הקפה… ברצוננו ללמדכם דבר או שניים על הנוזל שאתם עומדים לשתות. בשנת 1457 לפנה"ס, על אי קטן ושמו שניטקה, הבחין רועה כבשים שהמשכוכית שלו…" וכן הלאה.

אמר הגנב למאהב ב"הטבח, הגנב, אשתו והמאהב": "זו מסעדה, לא ספרייה. אם אתה רוצה לקרוא, קרא את התפריט!" אבל בטוח שהוא לא דמיין לעצמו מסמך מסורבל שכזה שמסביר לך שהקפוצ'ינו נקרא על שם הנזירים הקפוצ'ינים, שמצדם נקראו על שם קופי הקפוצ'ין, שכשלעצמם זכו בשם בעקבות הדוגמנית קפוצ'ין, שהכניסה לאופנה את השילוב של חום ולבן. והרי באת לשתות קפה, לא להתכונן לבוחן פתע.

ועדיין, מפורט ומקיף ככל שהתפריט החינוכי יהיה, עם הקפה תמיד תהיה איזו בעיה:

לקוח: סליחה, אבל הזמנתי מקיאטו.

מלצרית: זה מקיאטו.

לקוח: מקיאטו הוא אספרסו עם כתם חלב מוקצף, ופה יש משקע של חלב חם.

מלצרית: אבל אם קראת את התפריט…

לקוח: אני לא צריך תפריט כדי לדעת מה זה מקיאטו ומה ההבדל בין כתם לבין קלון פלילי.

מלצרית: תראה, אני בעצמי רק לפני שבוע הייתי באיטליה, וככה בדיוק הם מגישים מקיאטו. אצלם, חלב מוקצף זה ייהרג ובל יעבור.

לקוח: איפה היית באיטליה, במסעדה ישראלית?

מלצרית: טוב, נו, היית צריך לקרוא את התפריט. שם כתוב במפורש שעל הקון טיקי….

לקוח: לא באתי לשיעור היסטוריה, אני רק רוצה קפה. זה יהיה מוגזם לבקש שתחליפי לי למשהו פשוט כמו נניח אספרסו קצר?!

מלצרית: תראה, אצלנו האספרסו הקצר הוא לא עניין כל כך פשוט, כי עם כל הכבוד למרקו פולו, התקדמנו מאז, כך שכמות המים שאנחנו מוזגים נמדדת לפי עיקרון הדופל-גנגר הגרמני, ולא לפי המאסטרו-דופו האיטלקי, מה גם שכמות הקפה – אותו אנחנו טוחנים דרך אגב בטחינה איטית יומיים לפני ההגשה ומאחסנים בגרב לשמירה על הארומה הטבעית – נקבעת לפי מד הלחות שלנו, שהרי בטח קראת בעמוד 24 של התפריט שלפי רפואת הרמב"ם, שדיוקנו המפורסם התגלה בספר שהודפס בוונציה ב-1744…

לקוח: טוב, די, די! הבנתי. אני יכול לדבר עם בעל הבית?

מלצרית: לא, הוא באיטליה.

ארז אשרוב, המאה הקודמת

נגטיב או: גאולת הקרקע

IMG_2475

*

באמצע ספלון אספרסו

ובו מעט אספרסו

חזק ללא קְרֶמָה

ברחש ירוק

טובע.

*

הירוק הקלוש מאיים להיבלע בתוך השחור.

יותר מדויק אִיוּמית – השחור מאיים לבלוע את הירוק הנקלש, הארעי.

*

תהפוכות הגורל:

א. יד גואלת הופכת שופכת את תכולת הספלון

מֵרוֹם מזערי בזהירות עלי אַרְעָא.

ב. קפה טובעני נבלע כלא היה סביב ברחש

בעיגול של אדמה חוּמה לא מאיימת.

ג. (כתוצאה ישירה של א' ו-ב')

על תלולית שולית ניצב מנצח

יבחוש ירוק

יבש.

*

נסתרות דרכי האל.

אכין לי אספרסו אחר.

א"א

%d בלוגרים אהבו את זה: