אין ליטול תרופות בחושך

אני לא משתמש בתרופות.

הסיבה הראשונה מצ'ואיסטית: אני אומר לעצמי "ומה היה קורה אם הייתי חי בג'ונגל?" ("היית מת", עונה אבי, 50% מהחברים שלי). כלומר, כמי שגדל על האתוס של טרזן, אני נאמן לשני עקרונות: אמא טבע מרפאה הכל – כלומר הגורילה מלקקת אותך – ולעולם אסור לזעוק לעזרה.

הסיבה השנייה תכליתית: על מנת להשתמש בתרופות יש ללכת לבקר רופא, דבר שאני מוכן לעשות רק כשאני כבר מסוגל רק לזחול. וגם אז אני מרגיש קצת לא גברי ולא מספיק קשוח. ואז, אם אני כבר מגיע לרופא, אני מביט מסביבי ורואה מיני אנשים בשלבים שונים של היכחדות, ופתאום אני מרגיש כל כך בריא שהחיידקים מתים מההלם, העצמות חוזרות מעצמן למקום, והזיהום מתפוגג לאין במהירות מדהימה, כמו מצע של מפלגה אחרי ניצחון בבחירות.

הסיבה השלישית, המכרעת, הוא המסמך מטיל האימה שנקרא "עלון לצרכן לפי תקנות הרוקחים (תכשירים רפואיים) התשמ"ו-1986". זה הנייר הקטן שמצוי בכל קופסת כדורים, זה שאתה תמיד מתחיל לעיין בו אחרי בליעה ראשונה של הכמות שהרופא המליץ. אז או אז אתה מגלה שעשית טעות פטאלית שעשויה לעלות לך בחייך – אסור היה לך להשתמש בתרופה.

ולראיה: בסעיף "מתי אין להשתמש בתכשיר?" מופיעה ההוראה "אין להשתמש במקרה שידועה לך רגישות לאחד ממרכיבי התרופה".
ואיך יכולה להיות ידועה לך רגישות לאחד מהמרכיבים, אם אתה אפילו לא מסוגל לבטא את שמם? קרבוסיסטמין, קסיליטול (נדמה לי שהיה מלך האצטקים), מטילדרוקסיבנזונט, דיסוסיום אדטטה (חבר כנסת אתיופי, לא?), וכן הלאה.

אחרי שמחברי העלון גורמים לך להטיל ספק ברגישויות שלך, הם ממשיכים הלאה ומעבירים את הכדור למגרש המחלות הלא מאובחנות שלך: "אין להשתמש בתרופה אם הינך סובל או סבלת בעבר מליקוי בתיפקוד מערכת הנשימה, הטחול, הכבד, מערכת העיכול (כגון אולקוס) ועוד".
שוב: מבלי ללכת לבדיקות כלליות אין לי מושג אם אני סובל מליקוי (הצרבת זה אולקוס, או שזה באמת רק צרבת?), ואם כבר סבלתי מליקוי וזה עבר מבלי שהרגשתי, מה אז? שוב נדפקתי.

ההרגשה שלי היא שבכלל לא רוצים שתצרוך את התרופה, רק תרכוש אותה. אחרת לא היו מכלילים את הסעיף הבא: "תופעות לוואי: פריחה, גירוד בעור, ספחת, אובדן הכושר המיני, עיוורון, שלשול, נזלת, כאב ראש, שיתוק זמני. תופעות אלה חולפות בדרך כלל, לאחר תקופת הסתגלות, אולם אם הן ממשיכות ומטרידות, פנה לרופא".
אופס, בדיוק בלעת שני כדורים! מובן שאחרי קריאת העלון אתה רוצה להוציא את פצצת הזמן הביולוגית הזו מהגוף, אבל אתה רואה שבהמשך כתוב: "אין לגרום להקאה ללא הוראה מפורשת מרופא".

ולבסוף גם עושים ממך מטומטם: תחת הסעיף "מנע הרעלה", מופיעה אזהרה נוספת, אווילית: "אין ליטול תרופות בחושך!", שנותנת לך קצת יותר קרדיט שכלי מהאזהרה על משחת הכלים שאומרת "לא למאכל!" אני מצטער, אבל תרופות שמצוידות בעלוני מידע כאלה יש לצרוך רק בחושך, אחרת תצליחו לקרוא את העלון, ואז ממילא תתמלאו פחדים שיגרמו לכם לבקש מרשם לתרופות נגד חרדה (שגם הן מצידן מצוידות בעלון דומה. מעגל הקסמים הזה זדוני מאין כמותו! זדוני!) או שתפסיקו ליטול את התרופות.

אני, בכל מקרה, חזרתי לשיטה של טרזן: אני הולך לגן חיות, שהגורילה תלקק אותי. אחרי הכל, העלון היחיד שמצורף לגורילה אומר "זהירות – נושכים!"

אגב, לאחרונה מדווחים הרבה בתקשורת על התפרעויות של פציינטים בבתי חולים. אני די בטוח שזה מתחיל ככה:
רופא (מבטא רוסי): סליחה, אתה רגיש למטילדרוקסיבנזונט?
פציינט (לא משנה מאיזו עדה): אה?!
רופא: מטילדרוקסיבנזונט!
פציינט: תחזיקו אותי!

א"א