כל הבאגט (קובלנות צרכניות)

לכל הרוחות, או שתקצרו את הבאגט, או שתאריכו את השקית!

יש להודות לאלוהים שיצרני שקיות הבאגטים לא ממונים גם על תעשיית הקונדומים.

אני רוצה לראות את היום שאחזור הביתה מקניות, ועל האריזה כבר לא יהיה כתוב "בקלה קפוא", אלא "בקלה מופשר למחצה". אמת בפרסום עד הרגע האחרון.

תווית שלא אופתע לראות על מצרך בסופר: "היחיד ללא חשש חלקי ציפורניים ושאריות עור".

למה לי לשלם על מה שאני לא אוכל? אני תמיד מבקש שישקלו לי את האבטיח בלי הקליפה. אִינה, הקופאית, מאוד אוהבת אותי.

קפה לנדוור "בטעם אספרסו". למה יש לי הרושם המוצק שהאיש מאחורי המוצר הזה לא טעם אספרסו מימיו?

"קפה" עלית. אתם בטוחים?

במרכול שמנוהל היטב, המוצרים הכי רווחיים תמיד יוצבו על מדפים שנמצאים בגובה העיניים של הצרכן. זה משונה, כי בשביל מה שעומדים לבצע בכם, נהוג בדרך כלל להתכופף.

מחיר הבשר זוועתי. גבינה טובה היא בגדר מותרות. על כל קופסת שימורים לוקחים מכם מַעשֵר ראשון; כרוב כבוש, קיבינימט, לא פרי אקזוטי מגלפגוס! על קפה לאספרסו אתם משלמים פי ארבעה ממחירו האמיתי. על כל מדף שוד, עושק, חמס. בכל כניסה לסופר אתם יאכטה פרטית שמשייטת במימי סומליה. אבל המוצר הכי יקר בסופר ובמכולת, לא שמתם לב, המוצר שגובים עליו את המחיר הכי שערורייתי, הוא התה הירוק של ויסוצקי. 657 שקלים לקילו. אהה, בדיוק, תבדקו – 657 שקלים לקילו. צדק מי שאמר שכסף לא גדל על עצים; הוא צומח על שיחים.

ובעצם יש מסר מאחורי שקית הבאגט: כמה שהיא לא תהיה ארוכה, היא עדיין תהיה צרה מלהכיל את הבאגט שינסו לתקוע לכם בסופר.

א"א