שיר מולדת

*

 

מולדתי החמיצה –

ריבוי האפים המעוקמים אינו מפליא.

לפידים חשוכים של גזענות רצים באמוק ברחובות

מעלים עשן שחור של גומי נשרף

מבטם מוטרף ואמונתם עיוורת, משוחררת-נצרה.

 

מולדתי החמיצה –

קרום צהוב מצחין של שטנץ צעקות

כיסה על הלובן, חנק את התְּכוֹל,

אטם לב ושכל נתיניה.

 

הדמי-קרטיה היחידה במזרח התיכון

החמיצה הזדמנותה להפוך ליהלום.

נותרה אבן חן עכורה, חיקוי זול,

ארץ על פֶּחָמָהּ וחמתהּ השפוכה,

סוסה אצילה מנווטת-עגלונים אומני ליסטין וליבוי.

 

מולדתי החמיצה –

טעם רע ובטן מתהפכת ושכול-קרביים.

איפה הפלא?

 

א"א

2 רעיונות אוטופיים או, פטה-מורגנה הררית נרגנת

עלה על דעתי רעיון לממשלה דו-ראשית.

בממשלה כזאת יהיה (או תהיה, כמובן) ראש ממשלה אחד "נורמלי", כלומר כזה שיהיה עסוק בתככים הפוליטיים הקטנים, שיתחיל מלחמות ויכבה שריפות, שיתעסק בשטויות או יפלוט אותן, שיטפל בדו"ח המבקר ובזמנו הפנוי ייחקר, כלומר ראש ממשלה מהמודל המוכר לנו היטב, זה שמכהן שנה-שנתיים ולא מגיע להרבה הישגים, לפחות לא חיוביים.

ראש הממשלה השני יהיה (או תהיה, כמובן) ממונה על דבר אחד בלבד: השלום. הוא ירדוף שלום מבוקר עד ערב, יעשה טלפונים לשגרירים זרים ולמלכים ולרודנים ולראשי ארגונים עוינים, יפעיל קשרים, יפעיל לחצים, יתפור קומבינות בינלאומיות וינסה בכל כוחו ובכל זמנו לארוג שמיכת טלאים הגיונית שתספק את כל הצדדים ושהתפרים שלה יהיו מספיק חזקים ומספיק מחייבים כדי להחזיק מעמד.

כי השלום – למרות שזאת המילה הכי משומשת, מיובשת, נכמשת, אכזבה וניחרת וצחיחה, נטולת משמעות ונפח וסתומה בשפה העברית, למרות שהיא הסיסמה הכי לא אופנתית בבוטיק הסטיקרים הישראלי –  הוא הדבר היחיד שצריך לשאוף אליו מדי בוקר, לחתור לקראתו מבלי להגיד נואש.

אחרת באמת שאין טעם לכל המפעל הזה.

 

"אלמלא חיפה, כבר מזמן הייתי נואש מישראל". אליאס שאקור, ארכיבישוף הכנסייה היוונית-קתולית

 

עלה על דעתי רעיון למסד מגזר חדש בארץ: החיפאים.

חיפאים מכל הדתות והאמונות והשכבות החברתיות, יחיו בניתוק רגשי ממה שקורה כאן. בגן עדן של שוטים נבונים. לא נקרא עיתונים, לא ניקח חלק בוויכוחים, לא נתעסק בזוהמת הפוליטיקה, ובעיקר נעשה את עצמנו כאילו יש מזרח תיכון חדש והכול נורמלי.

אתה מאמין באלוהים?

– אני חיפאי.

למי הצבעת?

– אני חיפאי.

אתה בעד המאבק הפלסטיני?

– אני חיפאי.

ראית הישרדות?

– אני חיפאי.

האנטישמיות באירופה מתגברת.

– אני חיפאי. ובמילים אחרות, תקפצו לי כולכם, בסדר? לא מוצא חן בעיניי מה שיצא מהמדינה ומהאזור ומהאנושות. אני אמיש. אני רואה ולא נראה. אנחנו משחקים תופסת גובה ואני על הגובה – אתם לא יכולים לגעת בי. תמשיכו כולכם להתעסק בחרא, אבל אותי תשאירו מחוץ לתמונה – אני חיפאי!

 

ארז אשרוב