שלושה שירים לא מושלמים

שלא מתוך שיקול דעת נבון התחלתי לכתוב את השירים האלה, ואין לי שום כוונה או כוח להשלים אותם, גם לא סיבה או מניע: מי בכלל רוצה להיות משורר? בטח שתיתי…

IMG_4117

1. חריקה

שלחו אותי להתגנב עם נעליים חורקות

בעת צרה להשתפן בלי שיניים בולטות

למכור פירות מרשם בדוכן הירקות

בערבים חילטרתי בסיפוק לסוּטות

*

2. Lash

It's apocalyptic outside and I'm no better

So I had to get away from the wind o' nine tails

And the acupuncture rain

And the dying.

Now don't look surprised to find me in your house

I just dropped by to feed the cat…

The one you intended buying.

*

Outside I could be the animal I am

To howl at the moon and the shaking trees

And at the limbs that were flying.

Here I'll do my best to be civilized –

Drink the wine from a glass.

Mind if I take off my coat?

Now why on earth are you crying?!

*

   You shouldn't have given me the red key

   You shouldn't have started this thing

   There are so many ways to entice me

   But you had to choose the ring

3. נסוג

אני לא בוגד בה

אבל מתגעגע אל ירכייך

תמיד אחשוב עליה

כשאביט לתוך עינייך

דרכייך הובילוני אל פסלי זהב ושיש

דרכיה תעתעוני להאמין שאני ליש

 

שפתייך, אצבעותייך

עורי כבר לא ישיק להן

בתל חי עודי שואג

בתחתוניי רק חתולי מכהן

אני כבר לא יודע מי את כשאני חושב עלייך

או מי אני, היכן הכרנו, או מה שתינו באמותייך

 

זוועות האהבות שעברו עליי ואלה שעברו עלייך

מתגמדות לעומת התקופה שבה הייתי נושא כלייך

אבל תני לי נא לסחוב עוד קצת

עוד כלי עוד שניים מאמתחתייך

לסבול שוב את שוטך על עורי

להיות השוטה ששוב שב אל בין ירכייך

 

[פה יש פזמון חוזר שהופך את השיר ללהיט ענק בשנות השבעים, ללחן של מתי כספי או נחצ'ה היימן]

א"א

מודעות פרסומת

רומנטיקה סימפטומטית

פרנסיס בייקון, טריפטיך

 

יצאתי לפגישה עיוורת עם אישה אילמת. היא דוברת שפת סימנים, אבל רק בצ'רקסית, אז לקחנו מתורגמנית גדועת-רגל שבעבר הייתה דוגמנית ידיים של רבלון.

הסברתי לה דבר ראשון שאני סובל מאפאתיה, אז שלא יהיו לה יותר מדי ציפיות; שהרף לא יהיה גבוה מדי. אמרה שכדאי שאדע שלמרות שהיא יושבת, לרוב היא פיסחת, כך שלא אופתע כשתקום.

אין צורך שתקומי, אמרתי לה, זה בסדר.

הרגשתי התקף אפופלקסיה מתקרב. אמרתי לה שאני חש גירוי עז באוכף הטורקי. ביקשה שלא אזכיר את הטורקים ליד המתורגמנית, כי הם אלה שקטעו את רגלה. הסברתי לה שקצת מאוחר מדי, מה גם שהמתורגמנית… מתרגמת כל מה שאנחנו אומרים.

אמרה לי שאני גורם לה אפאזיה. הרהרתי אם במקרה שלה יש לזה בכלל משמעות.

נפלה שתיקה.

ניסיתי להסב את השיחה לכיוונים יותר ארוטיים, ושאלתי אם היא מוכנה להראות לי את התחתונים.

היא חייכה והנהנה בשמחה, והראתה לי זוג תחתוני גברים מטונפים שהוציאה מהתיק. מזכרת מאבא שלה, הסבירה; המונגולים חטפו אותו וזה כל מה שנשאר.

למה לא כיבסת אותם? שאלתי.

אני אוהבת להריח ולהיזכר בו, אמרה, הצמידה את התחתונים לאף ונשמה עמוק.

רוצה להריח? שאלה.

אין לי חוש ריח, שיקרתי. אני תתרן.

אני מספרת לך שמונגולים חטפו את אבא שלי ואתה מדבר על טטארים? התחילה לבכות.

לא התכוונתי, באמת. סליחה. תביני, יש לי… אה… ערך גבוה של CPK, הזעה בצד שמאל של הפנים, רפלקס בבינסקי, אלצהיימר, אלטנוילנד, דמנציה, פוטופוביה, אטרופיה מוחית, אתמביה, דיסלקסיה, אמנזיה, אנצפלופתיה, פסיכופתיה, אנטיפתיה וקרואטיה.

דוגמנית הידיים הכניסה לי סטירה. די עם מדינות הבלקן! הזהירה.

זו רק הייתה מחווה למונולוג של לאקי, ניסיתי להסביר.

לאקי… אז אתה גם מעשן, מה?! אמרה האילמת, קמה על רגליה ופסחה לדרכה מייבבת בדממה.

*

יצאתי לפגישה עיוורת עם אישה אילמת, וחזרתי הביתה עם צ'רקסית קטועת-רגל, קורבן של הטורקים. לה יש כאבי פנטום, ואני סובל משיכרון חושים.

דוּאופוריה.

%d בלוגרים אהבו את זה: