מעבדות לחרטוט – סיפור לפסח

היה זה יום שמשי וחם, אבל הפרט הזה אינו חשוב לסיפור שלנו, משום שבקרוליינה הדרומית כמעט תמיד חם, וכך היה אפילו לפני ההתחממות הגלובלית, ב-1849, השנה בה כינס קיילבּ סוואנה ג'ונסון את עבדיו בחצר הקדמית של האחוזה שלו.

"תקשיבו," הוא אמר, "חשבתי קצת על כל הסיפור הזה של העבדות, וגם התייעצתי עם רעייתי היקרה, שרה ג'זמין, והגענו למסקנה שזה לא מוסרי ולא הוגן להחזיק עבדים. לכן…" הגביר קולו והשתהה לשם האפקט הדרמטי (בנעוריו, לפני שהתחיל בעסקי ייבוא מאפריקה, שיחק בתיאטרון חובבנים) "… מהיום אתם אנשים חופשיים! לא עוד עבדות! לא עוד שוטים! לא עוד אינוס!?" פה ניכר היה שהוא מהסס, וחלק נשבעו ששמעו אותו מלמל מאחורי שפמו העבות, "טוב, זה אולי יישאר. לבנאדם הלבן יש צרכים…"

אחרי שגוועו קריאות השמחה וההלם וההשתפכות הסנטימנטלית הכללית, הוא המשיך:

"עכשיו תראו… אני יודע שזה מעבר חד, הלם, ואני לא רוצה להשלות אתכם – בהתחלה זה יהיה קשה. אולי אפילו קשה מאוד. אז מה שאני מציע לכם זה ככה: בשלב הביניים אתם יכולים להישאר לגור כאן, כרגיל, במעונות החוץ שלי ושל רעייתי. בנוסף, אני בהחלט מודע לכך שלא בכול מקום בדרום יקבלו אתכם בזרועות פתוחות, ושהזדמנויות התעסוקה דלות, והרי בכול אופן תצטרכו להתפרנס, אז מי שרוצה, מי שמעוניין, יכול להישאר לעבוד פה, במשרה הקודמת שלו, אני פתוח לאפשרות הזאת, רק שכמובן שהחל ממחר אני אשלם לכם שכר מינימום ויהיו לכם תנאים סוציאליים."

שוב, קריאות שמחה, מבטים מאושרים, בוקה, מבולקה, אולי איזה פזמון בלוז שמח (Me Gonna Have Me Money Someday), שקט.

"מה שכן, עם הזכויות באות חובות. זאת עסקת חבילה בלתי נמנעת. אז כן, על המגורים שעד היום סיפקתי לכם בחינם תצטרכו לשלם. אני מציע לכם שני מסלולים: אחד נקרא 'שכר דירה', וזה אומר שמדי חודש אתם משלמים לי סכום מסוים ואסור לכם לקדוח בקירות, השני נקרא 'משכנתה', וזה אומר שמדי חודש אתם משלמים לי סכום מסוים ומתישהו אורוות הסוסים צמודת הקרקע תהיה שלכם ותוכלו להוריש אותה לילדיכם.

"זאת ועוד – גם המים שאני מספק יעלו לכם כסף, ומאחר שאנחנו בכול זאת חיים בבידוד מסוים, אני מניח שבשלב הראשוני לא תוכלו לנדוד לבתי מסחר ולחוות באזור, כך שגם את המזון שעד היום קיבלתם חינם אין כסף תיאלצו לרכוש. יש מושג שנקרא 'הקפה', או 'קרדיט', ובמקרה זה צריך לשלם 'ריבית' על החוב, אבל נוגש העב… מנהל הבנק שלי יסביר לכם הכול מאוחר יותר. אגב, פרי משונה עולה יותר מפרי רגיל, כי זה אורגני.

"יש כמובן שירותים חוותיים כגון פינוי אשפה וגינון, שעל זה תצטרכו לשלם 'ארנונה', אני פותח לכם את קווי הטלגרף, וגם זה כמובן יגרור תשלום כלשהו, תאורת הפרפין מצריכה גבייה, ואם יתמזל מזלכם ותהיו בעלים גאים של סוס וכרכרה, ברגע שהם יחדלו מתנועה זה יעלה לכם בדמי חניה. כשהם כן יהיו בתנועה תצטרכו לשלם על זה אגרת רישוי, מן הסתם, בדיקת פרסות, חיסונים, השד יודע…

"אגב, הכלוב עם האריה נקרא מהיום 'גן חיות', ואם הילדים ירצו לראות את החתול הם יצטרכו לשלם. אה, כמעט שכחתי – כל איחור בתשלום כזה או אחר גורר משהו שנקרא 'קנס', אבל גם על זה יסביר לכם מאוחר יותר השיקוץ המש… מנהל הבנק שלי.

"אז זהו – בני חורים אתם! כה לחי וברכותיי הלבביות! אני גאה בכך שהייתה לי ההזדמנות לחולל את השינוי המופלא הזה בחייכם, ומאחל לכם עתיד של אושר ועושר בארץ ההזדמנויות הבלתי אפשריות! קחו לכם יום חופש, להתארגן, ונתראה מחר בחמש וחצי בבוקר, בשדה הכותנה."

א"א

 

יציאת מצרים – הסיפור האמיתי

שלום, כאן ארז אשרוב, האדמו"ר איז לס של קהילת הקווקזים הקומוניסטים מקרקוב. היום אספר לכם את סיפור יציאת מצרים כפי שנהוג לגוללו במחזותינו.

והיו הימים ימי שבת בני ישראל במצרים, וייסרוהם המצרים בשוטים ובעקרבים, שהיא הגרסה המוקדמת של ביטוח לאומי. ותעלה שוועת בני ישראל, ובמקרה של אזעקה אמת יישמעו שוועות עולות ויורדות. ובימים ההם מלך במצרים רעמסס השני, כי רעמסס הראשון היה יקר מדי. בן היה לו נסיך מצרים, ותעמוד עפרה חזה מעליו ותשיר לו ללא הרף פרעה'לה, פרעה'לה, פרעה'לה עד כי קצה נפשו וישלחה מעמדו.

ותצפין יוכבד את משה בתיבה בתוך הסוף, ויאמר בעלה עמרם מצנע, "אישה, הנטרפה דעתך? רציתי נקניקיות בבצק לארוחת ערב ואת עשית מהתינוק שלנו משט טורקי?!" ותמצא בת פרעה את משה, ותביאהו עטוף בפפירוס לכיכר תחריר. ויגדל משה ויתקדש וידבר את שפת היאור ויהי דומה עד מאוד לצ'רלטון הסטון.

והיו בני ישראל עבדי קבלן במצרים, ויקימו ערי מסכנות בשלמה תרשיש ובשיש קולר. וילחש יועצו של פרעה על אוזנו ויאמר לו, "רמזי, יש כוח עבודה שומרי מעולה וזול, ואלה בני ישראל המציאו את תקרת הפל-קל ובנו את הגשר למכבייה אוסטרלים יבואו בו, ולאלה תיתן לבנות לנו את הפירמידות? הם גם עצלנים: כל פעם שאתה מבקש משהו ממישהו הוא אומר 'למה דווקא אני? שלח את עמי'."

ויסלק פרעה את בני ישראל ממצרים בכיני בושת פנים.

וישלח משה אל הארץ תריסר מרגלים בעלי שמות אבסורדיים כגון שיפלן בן מדמנה ומדשדש בן מדדה וכלב פפסי וירבעם חד האשכי. וישובו המרגלים בתום ארבעה יום והמה סוחבין אשכול ענבים, ובעל הכרם דולק אחריהם.

ויאמרו המרגלים לאחר ביקור בתל אביב – זוהי ארץ יושביה אוכלים כל הזמן, מתי מישהו שם עובד?

ויעש בהם אהרון שפטים, ויהפוך מטהו לתנין, ויהפוך מטה משה לנחש, והם גם ידעו לעשות פודלים מבלונים, וזמינים לימי הולדת ולבר מצווה.

עד כאן להיום, הרב ארז אשרוב, אנו אנו הקזח.

א"א