מעבדות לחרטוט – סיפור לפסח

היה זה יום שמשי וחם, אבל הפרט הזה אינו חשוב לסיפור שלנו, משום שבקרוליינה הדרומית כמעט תמיד חם, וכך היה אפילו לפני ההתחממות הגלובלית, ב-1849, השנה בה כינס קיילבּ סוואנה ג'ונסון את עבדיו בחצר הקדמית של האחוזה שלו.

"תקשיבו," הוא אמר, "חשבתי קצת על כל הסיפור הזה של העבדות, וגם התייעצתי עם רעייתי היקרה, שרה ג'זמין, והגענו למסקנה שזה לא מוסרי ולא הוגן להחזיק עבדים. לכן…" הגביר קולו והשתהה לשם האפקט הדרמטי (בנעוריו, לפני שהתחיל בעסקי ייבוא מאפריקה, שיחק בתיאטרון חובבנים) "… מהיום אתם אנשים חופשיים! לא עוד עבדות! לא עוד שוטים! לא עוד אינוס!?" פה ניכר היה שהוא מהסס, וחלק נשבעו ששמעו אותו מלמל מאחורי שפמו העבות, "טוב, זה אולי יישאר. לבנאדם הלבן יש צרכים…"

אחרי שגוועו קריאות השמחה וההלם וההשתפכות הסנטימנטלית הכללית, הוא המשיך:

"עכשיו תראו… אני יודע שזה מעבר חד, הלם, ואני לא רוצה להשלות אתכם – בהתחלה זה יהיה קשה. אולי אפילו קשה מאוד. אז מה שאני מציע לכם זה ככה: בשלב הביניים אתם יכולים להישאר לגור כאן, כרגיל, במעונות החוץ שלי ושל רעייתי. בנוסף, אני בהחלט מודע לכך שלא בכול מקום בדרום יקבלו אתכם בזרועות פתוחות, ושהזדמנויות התעסוקה דלות, והרי בכול אופן תצטרכו להתפרנס, אז מי שרוצה, מי שמעוניין, יכול להישאר לעבוד פה, במשרה הקודמת שלו, אני פתוח לאפשרות הזאת, רק שכמובן שהחל ממחר אני אשלם לכם שכר מינימום ויהיו לכם תנאים סוציאליים."

שוב, קריאות שמחה, מבטים מאושרים, בוקה, מבולקה, אולי איזה פזמון בלוז שמח (Me Gonna Have Me Money Someday), שקט.

"מה שכן, עם הזכויות באות חובות. זאת עסקת חבילה בלתי נמנעת. אז כן, על המגורים שעד היום סיפקתי לכם בחינם תצטרכו לשלם. אני מציע לכם שני מסלולים: אחד נקרא 'שכר דירה', וזה אומר שמדי חודש אתם משלמים לי סכום מסוים ואסור לכם לקדוח בקירות, השני נקרא 'משכנתה', וזה אומר שמדי חודש אתם משלמים לי סכום מסוים ומתישהו אורוות הסוסים צמודת הקרקע תהיה שלכם ותוכלו להוריש אותה לילדיכם.

"זאת ועוד – גם המים שאני מספק יעלו לכם כסף, ומאחר שאנחנו בכול זאת חיים בבידוד מסוים, אני מניח שבשלב הראשוני לא תוכלו לנדוד לבתי מסחר ולחוות באזור, כך שגם את המזון שעד היום קיבלתם חינם אין כסף תיאלצו לרכוש. יש מושג שנקרא 'הקפה', או 'קרדיט', ובמקרה זה צריך לשלם 'ריבית' על החוב, אבל נוגש העב… מנהל הבנק שלי יסביר לכם הכול מאוחר יותר. אגב, פרי משונה עולה יותר מפרי רגיל, כי זה אורגני.

"יש כמובן שירותים חוותיים כגון פינוי אשפה וגינון, שעל זה תצטרכו לשלם 'ארנונה', אני פותח לכם את קווי הטלגרף, וגם זה כמובן יגרור תשלום כלשהו, תאורת הפרפין מצריכה גבייה, ואם יתמזל מזלכם ותהיו בעלים גאים של סוס וכרכרה, ברגע שהם יחדלו מתנועה זה יעלה לכם בדמי חניה. כשהם כן יהיו בתנועה תצטרכו לשלם על זה אגרת רישוי, מן הסתם, בדיקת פרסות, חיסונים, השד יודע…

"אגב, הכלוב עם האריה נקרא מהיום 'גן חיות', ואם הילדים ירצו לראות את החתול הם יצטרכו לשלם. אה, כמעט שכחתי – כל איחור בתשלום כזה או אחר גורר משהו שנקרא 'קנס', אבל גם על זה יסביר לכם מאוחר יותר השיקוץ המש… מנהל הבנק שלי.

"אז זהו – בני חורים אתם! כה לחי וברכותיי הלבביות! אני גאה בכך שהייתה לי ההזדמנות לחולל את השינוי המופלא הזה בחייכם, ומאחל לכם עתיד של אושר ועושר בארץ ההזדמנויות הבלתי אפשריות! קחו לכם יום חופש, להתארגן, ונתראה מחר בחמש וחצי בבוקר, בשדה הכותנה."

א"א

 

שפת הפתלתלוֹת של עורכי הדין

(*≧▽≦)オハツでっす♪

פגשתי ברחוב חבר ותיק שלי, בחור נחמד שלא ראיתי מאז עבר את בחינות לשכת עורכי הדין.
שמתי לב שהוא תפח מעט, וגם היה חנוק שלא לטובתו בעניבה ובחולצת כפתורים לבנה שצווארונה מהודק. נראה היה לי שלא ממש נוח לו.
"ישי!" אמרתי לו בחיוך.
"ארז!" אמר בטון מפקפק, העלה הבעה חמורת סבר והחל לדרוש בטון נמרץ: "האם למיטב ידיעתך, אף שכיר, ממונה, או מנהל שלך ('צד קשור'), או חבר משפחה מיידי שלך או של אי מי מהצדדים הקשורים, או כל תאגיד, שותפות או כל גוף אחר שבו מישהו מהצדדים הקשורים מהווה ממונה, מנהל או שותף, או שבהם יש לצד קשור שכזה בעלות משמעותית או שליטה כלשהיא, חייב לך, וגם אתה אינך חייב (או מחויב להלוות או להגדיל או להבטיח קרדיט על חבות או מחויבויות) למי מהם?
"למיטב ידיעתך, האם לאיש מבין אלה אין כל בעלות ישירה או עקיפה בכל חברה או תאגיד שאליהם אתה קשור או שאיתם אתה מנהל עסקים, או כל חברה או תאגיד שמתחרה בך, מלבד העובדים, הממונים, או המנהלים שלך וחברים במשפחות המיידיות של צדדים קשורים אלה, שעשויים להיות בעלי מניות של חברות שנסחרות בציבור, שעשויות להתחרות בך?
"האם לא הענקת או הסכמת להעניק כל זכויות רישוי, כולל זכויות 'פיגיבק' כפי שהוצגו בדוחות הכספיים ההולמים את המסים המגיעים או המצטברים עד לתאריך הנקוב? האם קיבלת בשנת המס הנוכחית החלטות שלהן תהיה השפעה (1) חומרית עליך, (2) על מצבך הכלכלי, (3) על עסקיך כפי שהם מנוהלים בהווה או כפי שהוצע כי ינוהלו, ו-(4) כל חלק מרכושך או מנכסיך החומריים, ומעולם לא חשדו או האשימו אותך בליקויי מס בהתאמה ל-OFAC ולחוק ההתנהגות המושחתת במדינות זרות, ואינך ולא תהיה למיטב ידיעתך בשנת המס הקרובה תאגיד זר פונדקאי?"
נפלה דממה קצרה במהלכה הוא התנשם בכבדות. שאלתי אותו, מעט נבוך: "אתה בעצם שואל מה העניינים?"
"כן," אמר.
"אה, טוב. אצלי הכול בסדר. מצוין."
עמדתי לשאול אותו לשלומו, אבל שמתי לב שהשמש כבר עומדת באמצע השמיים, וכי זמני קצר וגם חיי אינם מתארכים.
א"א

שפת הסתרים של עורכי הדין

אתמול פגשתי ברחוב חבר ותיק שלי, בחור נחמד שלא ראיתי כבר כמה שנים, מאז עבר את בחינות לשכת עורכי הדין.

שמתי לב שהוא תפח מעט, וגם היה חנוק שלא לטובתו בעניבה ובחולצת כפתורים לבנה שצווארונה מהודק. נראה היה לי שלא ממש נוח לו.

"ישי!" אמרתי לו בחיוך.

"ארז!" אמר בטון מפקפק, העלה הבעה חמורת סבר והחל לדרוש בטון נמרץ: "האם למיטב ידיעתך, אף שכיר, ממונה, או מנהל שלך ('צד קשור'), או חבר משפחה מיידי שלך או של אי מי מהצדדים הקשורים, או כל תאגיד, שותפות או כל גוף אחר שבו מישהו מהצדדים הקשורים מהווה ממונה, מנהל או שותף, או שבהם יש לצד קשור שכזה בעלות משמעותית או שליטה כלשהיא, חייב לך, וגם אתה אינך חייב (או מחויב להלוות או להגדיל או להבטיח קרדיט על חבות או מחויבויות) למי מהם?

"למיטב ידיעתך, האם לאיש מבין אלה אין כל בעלות ישירה או עקיפה בכל חברה או תאגיד שאליהם אתה קשור או שאיתם אתה מנהל עסקים, או כל חברה או תאגיד שמתחרה בך, מלבד העובדים, הממונים, או המנהלים שלך וחברים במשפחות המיידיות של צדדים קשורים אלה, שעשויים להיות בעלי מניות של חברות שנסחרות בציבור, שעשויות להתחרות בך?

"האם לא הענקת או הסכמת להעניק כל זכויות רישוי, כולל זכויות 'פיגיבק' כפי שהוצגו בדוחות הכספיים ההולמים את המסים המגיעים או המצטברים עד לתאריך הנקוב? האם קיבלת בשנת המס הנוכחית החלטות שלהן תהיה השפעה (1) חומרית עליך, (2) על מצבך הכלכלי, (3) על עסקיך כפי שהם מנוהלים בהווה או כפי שהוצע כי ינוהלו, ו-(4) כל חלק מרכושך או מנכסיך החומריים, ומעולם לא חשדו או האשימו אותך בליקויי מס בהתאמה ל-OFAC ולחוק ההתנהגות המושחתת במדינות זרות, ואינך ולא תהיה למיטב ידיעתך בשנת המס הקרובה תאגיד זר פונדקאי?"

הוא התנשם בכבדות. לרצפה נפלה דממה קצרה. אמרתי לו: "אתה בעצם רוצה לשאול מה העניינים."

"אה, כן," אמר.

ארז אשרוב

%d בלוגרים אהבו את זה: