כולם שואלים מה זה עציר מנהלי, מה ההיגיון המשפטי והאנושי שעומד מאחורי המעצר המנהלי, ומה לעשות במקרה שרוצה המזל וגם אתה או את הופכים לעצירים מנהליים. לשם הנוחות, הכנתי עבורכם את כל מה שאתם רוצים וצריכים לדעת בצורה של שאלה-תשובה:
אני עציר מנהלי. מה עליי לעשות?
-לבוא איתנו. עכשיו.
"מנהלי" זה משהו יוקרתי, כמו נניח מחלקת עסקים? אני האדמיניסטרטור של העצירים, או מקבל תא מאובזר היטב?
-הניחוש שלך מדהים בדיוקו: צדקת כשסברת שאתה מקבל תא.
תא?
-תא.
אה. לכמה זמן?
-בוא נגיד שבהשוואה למישהו שחזרו לו עשרה צ'קים, זמן הכליאה שלך במצב ממש מעולה.
אה?
-הוא לא מוגבל.
אבל רגע, אין מערכת משפטית? אין איזה תהליך דמוקרטי שמוביל למעצר שלי? אני לא יכול להוכיח את חפותי או לקבל מבקרים או להעלות פוסט בפייסבוק?
[הפוגה. שלוש דקות של צחוק היסטרי]
-קומיקאי מלידה. הצחקת. יש לך הזכות ל… אה, סליחה. אתה ערבי ו/או נער גבעות ו/או השלם את החסר בהתאם לנסיבות הזמן? אין לך שום זכות לכלום.
רגע. אתם לא מדברים בהיגיון. חייבת להיות איזו דרך שבה אני אוכל לצאת מכאן.
-יש, ברור שיש, אבל…
אבל מה?!
-אבל, רוברט פרוסט או לא, בכלל לא בטוח שאתה רוצה לבחור בדרך הזאת.
למה?
-כי הדרך היא לפתוח בשביתת רעב.
זה לא נשמע כל כך גרוע. שבוע-שבועיים דיאטה ואני בחוץ.
[הפוגה. שלוש דקות של צחוק היסטרי]
-אוי, אתם ההיפים. איזו נאיביות. אתה תצטרך לשבות רעב הרבה יותר מזה.
כמה יותר מזה?
-עד שתהיה בסכנת חיים.
ואז ישחררו אותי?
-לא, אבל קצת אחרי זה.
כמה קצת?
-כשיעלה החשד שאתה סובל מנזק מוחי בעקבות שביתת הרעב.
בסדר. נשמע סביר יחסית. אני מפסיק לאכול, מרזה, מתחיל לפלבל בעיניים, אומר כמה שטויות והופ – אני בחוץ!
-השתגעת?! תכף נתחיל להאמין שאתה באמת סובל מנזק מוחי. אם זה יעבוד, כל העצירים המנהליים ישבתו רעב, ותוך חודש כולם יהיו בבית. או בבית לוינשטיין. משם ועד קץ הדמוקרטיה המסלול מאוד קצר, ידידי הערבי ו/או נער גבעות ו/או מלא את החסר בהתאם לנסיבות הזמן.
אז באיזה שלב כן ישחררו אותי?
-אחרי שתסבול מנזק מוחי, בית המשפט יקפיא את צו המעצר המנהלי שלך.
תודה לאל! ואז ישחררו אותי?
-אה… אל תהיה שמאלני. הקפאת צו המעצר משמעה שאתה יכול לקבל מבקרים כאילו אתה לא עציר מנהלי, אבל אתה עדיין תהיה כבול למיטה בבית החולים, ועדיין לא תשוחרר.
אז מה בדיוק אני צריך לעשות כדי שישחררו אותי? אני שוכב הרי בבית חולים, עם נזק מוחי, וקרובי משפחה שבאים לבקר אותי קונים לי במתנה בובות מרחוב סומסום. ואלה עוד המתקדמים: אחרים באים לבקר אותי עם כרוב ואומרים "כרוב, תכיר – צמח; צמח – כרוב".
-כדי שתשוחרר, הנזק המוחי שלך צריך להיות בלתי הפיך. אז נדע שאתה באמת לא מסוכן. מנוטרל. עקר. מה שמכונה בשפה המקצועית "בוז'י".
אה. בבונגה. גובה-גובה. גולובולו. ביבי. ביבי? ביבי!
-ניקיון למעבר חמש, ניקיון למעבר חמש; יש פה מקרה חמור של נזק מוחי בלתי הפיך. מישהו יכול לשחרר אותו מאסוריו, מייסוריו?
א"א
החיים בתהיתי 