שנות השישים – צעד גדול לאנושות. כרונולוגיה

הרבה דברים קרו לפני שנות השישים והרבה דברים התרחשו אחריהן, אבל דומה שבשנות השישים קרה הכל, בבת אחת ומהר; הר געש רעיוני התפרץ, והשאיר אחריו נוף חדש, שעד היום אנחנו פוסעים במשעוליו, לפעמים מועדים.

אלה היו שנים של מהפכות. מכל סוג אפשרי – חברתי, פוליטי, אופנתי, מוזיקלי, רעיוני, אידיאולוגי, תקשורתי. העולם געש ורחש, ובאופן כללי דמה לפטרייה אטומית: מצד אחד מחריד, מצד שני מרהיב לעין.

כנראה שמעולם לא התקיימו כל כך הרבה ניגודים חריפים זה לצד זה: תקוות גדולות מול אכזבות איומות, היפים מול מיליטריסטים, לבנים מול שחורים, נאורות מול בורות, חופש מוחלט מול עריצות חונקת, אהבה מול מלחמה.

מי שזוכר את 95' בישראל, מכיר את התחושה היטב.

אפשר לטעון שזה המקום בו התחילה באמת המאה העשרים (ולצדה הטלוויזיה, כמובן), הנקודה בה הקדמה התרבותית והטכנולוגית התפשטה, וכמוה גם חלק ניכר מהאנשים.

אולם, בעוד האנושות עשתה צעד גדול קדימה, בני האדם המשיכו לגרום זה לזה סבל בל ישוער. מבחינה זו, השמש לא הבחינה בשום תופעה חדשה מתחתיה.

מוזיקלית, כל הסכרים נפרצו. יידרש ספר שלם רק כדי למנות את כל השמות – פינק פלויד, פרנק זאפה, קינג קרימזון, קפטן ביפהארט, לאב, לאונרד כהן, ולווט אנדרגראונד, לד זפלין, הם רק קצה הקרחון. אולי אפשר להאשים בכך את המלחינים הקלאסיים – אנשים כגון קרלהיינץ שטוקהאוזן, לוצ'אנו בריו, פייר בולז, גיירגי ליגטי – שהתחילו כבר בשנות החמישים לשחק באמצעים אלקטרוניים ובאפשרויות פראיות, ויצרו יקום מוזיקלי שרוב האנשים נמנעים מלבקר בו עד היום.

להלן תזכורת כרונולוגית צנועה לעשור הקוצף ההוא.

 1960

מינהל המזון והתקופות האמריקאי מאשר את השימוש בגלולה נגד הריון. החגיגות מתחילות; היצ'קוק משלח בקהל את "פסיכו", והורג את הגיבורה באמצע הסרט; בלונדון נולדת חצאית המיני; הביטלז מופיעים לראשונה, ואילו אלביס הופך לאויב הציבור בגרמניה המערבית; ב-9 בנובמבר נבחר ג'ון פיצג'רלד קנדי לנשיא ארה"ב; אלמוני בן 18 זוכה במדליית הזהב באיגרוף במשקל קדם-כבד באולימפיאדה ברומא. קוראים לו קסיוס מרסלוס קליי ג'וניור, שלימים יהיה מוחמד עלי. נולד אחד הספורטאים הגדולים; זמר הרוק'נ'רול אדי קוקרן מת בגיל 21, בתאונת דרכים.

 1961

האמריקאים מצליחים להפיק גם את "סיפור הפרברים", וגם את מפרץ החזירים; ב-28 בספטמבר מופיע בוב דילן, בן 19, בגריניץ' וילג'. הגרון האנושי ניחר; באותו חודש מנחיל צ'אבי צ'קר לעולם את ריקוד הטוויסט. הקרסול האנושי נשבר; צרפת מאמצת את המיני; יורי גגרין הוא האדם הראשון שטס לחלל וחזרה; בברלין יוצרים רפליקה לא מוצלחת של החומה הסינית; האמריקאים, במחווה של רצון טוב, שולחים לוויטנאם משלחת צנועה של "יועצים". 16 אלף במספר.

1962

"ד"ר נו" הוא הסרט הראשון בסדרת ג'יימס בונד; הסאנדיי טיימז מוציא את המוסף הצבעוני הראשון בבריטניה; בקובה מתרחש משבר טילים, וכתוצאה מתרחש באמריקה עד היום משבר סיגרים קובניים; ב-11 ביולי מתקיים שידור טלוויזיה חי מאירופה לארה"ב; הביטלז חותמים עם אי-אם-איי; איב סן לורן פותח בית אופנה; ב-5 באוגוסט מתה מרילין מונרו.

 1963

קובריק מרקיד פטריות אטומיות ב"ד"ר סטריינג'לאב"; הרולינג סטונז מוציאים תקליט ראשון; איסה מיאקי מציג קולקציה ראשונה; מרטין לותר קינג נושא את נאום "יש לי חלום"; ולנטינה ולדימירובנה טרשקובה מגשימה חלום – היא האישה הראשונה בחלל. זו גם הפעם היחידה בהיסטוריה שעתידות של בזוקה מתגשמות; ב-11 באוקטובר מתים  אדית פיאף וז'אן קוקטו; ב-22 בנובמבר נרצח הנשיא קנדי; הרבה מאוד אנשים צורחים. זה בגלל ה"ביטלמניה"; רובין דיי מעצב את כיסא הפלסטיק הנערם, שעד היום שולט.

 1964

סידני פואטיה הוא השחור הראשון שמקבל אוסקר בקטגוריית השחקן הטוב; ב-15 בינואר נפתח בלוס אנג'לס הדיסקוטק הראשון – "וויסקי א-גו-גו"; רוברט מוּג מגיש לעולם את הסינתיסייזר שלו; קן אולסן ודיק בסט מחברת "דיג'יטל", רושמים פטנט על זיכרון טבעת מגנטית.

 1965

בשל טעות אנוש טראגית, ההליקופטר מפספס את ג'ולי אנדרוז בפתיחה של "צלילי המוזיקה"; את מלקולם אקס, לעומת זאת, לא מפספסים; סיימון וגרפונקל מייצרים את "צליל השקט"; פאקו רבן, ארכיטקט לשעבר, יוצר שמלת פלסטיק; המיני מזעזע את האוסטרלים; נולד ארז אשרוב.

 1966

סדרת הטלוויזיה "מסע בין כוכבים" ממריאה לדרכה; "המסך הקרוע" הוא הסרט החמישים של היצ'קוק; הדוגמנית טוויגי היא "הפנים של 66'". הגוף שלה קצת פחות מפותח מהפנים – היא בת 16, ושוקלת 41 קילו; העולם מצטנע ועובר לחצאיות המידי; באוגוסט מתחילה בסין "מהפכת התרבות". זה לא תרבותי כמו שזה נשמע.

 1967

"הבוגר" מגיע לאולמות הקולנוע; ג'ימי הנדריקס שר את "פרפל הייז"; ב-18 ביוני מתקיים פסטיבל הרוק במונטריי. הנדריקס, ג'ופלין והמי מופיעים. תוך מעט מאוד שנים ימותו הנדריקס, ג'ופלין והמתופף של המי, קית מון; העולם מתיישב על כיסא פלסטיק מתנפח; ב-30 באפריל נשלל תואר האליפות ממוחמד עלי, עקב סירובו לשרת בוויטנאם מטעמי מצפון; 150 אלף איש בצעדת מחאה נגד המלחמה.

 1968

העתיד כבר כאן, בצורת "2001 –אודיסיאה בחלל", של קובריק; סטיב מקגארט מרים גבה, והסדרה "הוואי חמש-אפס" עולה לאוויר; גבות מתרוממות לנוכח "סינפוניה" של בריו; קלווין קליין נכנס לעסקי האופנה; האולימפיאדה מתקיימת במקסיקו סיטי; ב-4 באפריל נרצח מרטין לותר קינג. עוד חלום נגוז; ב-6 ביוני נרצח הסנטור רוברט קנדי; ב-22 ביוני מתה ג'ודי גרלנד, בגיל 47. עכשיו זה ברור: אנחנו כבר לא בקנזס.

1969

"איזי ריידר" ("אדם בעקבות גורלו", בעברית) ממסד את תרבות האסיד; המחזמר "שיער" מעורר שערוריה; ב-15 באוגוסט מתקיים פסטיבל וודסטוק, ובנובמבר בא לקצו קיץ האהבה, כשמלאכי גיהנום דוקרים למוות מעריץ של הסטונז; זו שנה מאוד מנותקת מהקרקע – במרס ממריא הקונקורד הראשון, ב-20 ביולי ניל ארמסטרונג הוא האדם הראשון על הירח, וב-5 באוקטובר מונטי פייתון מעניקים לעולם קרקס מעופף. הלו פולי! 

*

ארז אשרוב

מודעות פרסומת

%d בלוגרים אהבו את זה: