השולף האיטי במערב

איך יוצרים קסם?
לי עצמי אין מושג, אבל לנארד כהן מומחה בזה. קחו לדוגמה את השיר הראשון מהתקליט החדש שלו, שנקרא "לאט", וכבר בשמיעה ראשונה הפך לבשר מבשרי, להמנון בקצב מארש מתון של חצי האי ארז.
"אני מאט את הנעימה / מעולם לא אהבתי את זה מהיר / את רוצה להגיע לשם בהקדם / אני רוצה להגיע לשם אחרון / זה לא מפני שאני זקן / זאת לא הדרך בה חייתי / תמיד אהבתי את זה לאט / זה מה שאמא שלי אמרה".
אחרי כמה שורות של עמדה מעט סרקסטית, מאוד אאוטסיידרית, מגיעה השורה הרומזנית, "תמיד אהבתי את זה לאט", ואחריה השורה שכבר הופכת את זה לממש מגונה: "זה מה שאמא שלי אמרה".
אבל הבית השני מבקש ממך לשכוח מהאלוזיה המינית, וממשיך להסביר את התנהלותו האיטית (אירופאית, מיושנת, אם תרצו) של הדובר, שהולמת להפליא את הצילום שלו על העטיפה המכוערת להחריד:
"אני שורך את הנעליים / אבל אני לא רוצה לרוץ / אני אגיע לשם כשאגיע / אין צורך באקדח הזנקה / זה לא בגלל שאני זקן / וזה לא בגלל מה שעושה הגסיסה / תמיד אהבתי את זה לאט / אצלי לאט זה בדם".
זה לא בגלל מה שעושה הגסיסה – אוי, כמה שזה יפה.
בבית הבא הוא מרחיב את הקרֶדו שלו, אבל פתאום חוזר לעניין האמא:
"תמיד אהבתי את זה לאט / מעולם לא אהבתי מהר / אצלך זה חייב לעוף / אצלי זה חייב להימשך / זה לא מפני שאני זקן / זה לא מפני שאני מת / תמיד אהבתי את זה לאט / זה מה שאמא שלי אמרה".
ועכשיו קורה נס:
"כל המהלכים שלך מהירים / כל הפניות שלך מדויקות / תני לי להסדיר את הנשימה / חשבתי שיש לנו את כל הלילה / אני אוהב לקחת את הזמן / להשתהות כשהוא עף / סוף שבוע על שפתייך / תקופת חיים בתוך עינייך".
הושענה! החתיאר הגוסס, המת, לא רק קם לחיים, אלא מצדיק את הרמיזה המינית מההתחלה ועושה סקס! והכי חשוב: רומנטי. כהן על שלל גווניו; אצלו זה לעולם לא חד-משמעי וחלק. השירים הטובים שלו הם תמיד קובייה הונגרית שאתה לא נועדת לפתור.
בסוף, כיאות לאחד שמודע היטב לעובדה שכולם דיסקרטיים, אבל פשוט חייבים לפגוש המוני אנשים כשהם לא לבושים, הוא דורך קצת על הרומנטיקה: "אז בייבי תרפי ממני / בעיר צריכים שתחזרי / במקרה שהם ירצו לדעת / אני רק מנסה להאט".
שוב, פרוש מהעולם. נזיר.

א"א

לאונרד כהן – דוּז פּוּאה!

sharon.jpgהיום שלח לי ידידי הטוב אורי גלר, סליחה – מייקל ג'קסון, סליחה – שרון אלכסנדר (שהוא החי והיפה מבין השלושה), מייל שגרם לשפתיי להתקער ולגרוני לפלוט נביחות של שנאוצר בינוני. המום מהתגובה הפיזית העזה שעורר בי הקטע, גמלה בליבי החלטה לפרסמו. אז הרי:

קול נשי בטלפון: שלום.

אני: אווו, שלום שירה. את יודעת שהשארת את התחתונים שלך פה, באמת שאלתי את עצמי מתי תחזרי לקחת אותם. (שתיקה) הלו?

אני מדברת עם שרון אלכסנדר?

כן.

שלום שרון. מדברת שירה אלפי ממגזין תרבות מעריב… ראיינתי אותך פעם, לפני חמש שנים בערך

אה… באמת? סליחה…

אתה זוכר?

אולי… כן בטח, מה נשמע שירה?

טוב

 איך אני יכול לעזור לך שירה?

אני מכינה כתבה על ההופעה הצפויה של לאונרד כהן, ורציתי לשאול אותך אם אתה מתכוון לראות את ההופעה

הופעה של מי?

של לאונרד כהן ב-24 בחודש

הוא די-ג'יי? מגניב…

לא

אז מי זה לאונרד כהן?

סליחה?

הוא דוגמן?

אתה כאילו צוחק איתי, או שבאמת אתה לא יודע  מי זה לאונרד כהן?! כי ציפיתי ממך ליותר…

לא מכיר דוגמן בשם לאונרד כהן

הוא זמר  והוא די מוצלח

מזרחי?

לא, לא מזרחי, אמריקאי. אולי שמעת על השיר שלו "הללויה?"

בטח, שיר נפלא, זכה בארוויזיון

לא הללויה הזה, הללויה אחר

כמה הללויה יש?

לא יודעת

אז מי יודע?

מה?

מה מה?

אני מדברת עם שרון אלכסנדר?

כן

אתה לא יודע מי זה לאונרד כהן?

 זה לא זה שהיה חבר של בר רפאלי?

לא, ממש לא. הוא זמר מאוד מפורסם

אבל היא הייתה החברה של איזה שחקן לא?

לא לא. אני מדברת על הזמר לאונרד כהן

הוא תימני?

הוא לא תימני הוא אמריקאי

אז למה קוראים לו כהן?

כי הוא יהודי

למה שיהודי ישיר הללויה?

לא יודעת.

הוא אח של יזהר כהן?

לא ממש

אבל יש להם את אותו שם

קורה

אני לא מתכוון לנסוע לארוויזיון אם זה מה שאת רוצה לדעת

לא! להופעה של לאונרד כהן! באצטדיון רמת גן בעשרים וארבעה בספטמבר

יזהר יופיע איתו?

לא

למה?

הוא לבד

מסכן

יזהר לא קשור אליו

למה הוא לבד, איפה אשתו?

לא יודעת

למה היא לא באה איתו?

אני לא יודעת

אז מי יודע?

הלו…

כן

אתה בטוח שאני מדברת עם שרון אלכסנדר?

את בטוחה שאת לא שירה ששכחה את התחתונים שלה פה אתמול? (פאוזה) הלו? הלו?!

 

© שרון אלכסנדר

%d בלוגרים אהבו את זה: