מדוע אנחנו צמים

אנחנו צמים לצמצם את מצב הצבירה ולהיות מונצחים צעירים וצנומים בצמצם המצלמה של צלם החתונה של צלי וציפה, כלומר צפי וצילה, כך ששום איש לא יוכל לצקצק, "צורה לה לציונה, נראית כמו צפלין!"

אפרופו שום, צעק למלצר להביא לי קצת באבא צלי!

צום טוב מקיצור קיבה וממריץ את מיציה.  צום מונע צהבת, צרבת, צפדת, צבטת הבטן, וצחנת השתן, מרגיע עקצוצים ומעודד צהלולים.

בעת צום מומלץ לאכול באמצעות צופצטיקס!

הקונצנזוס הוא שצליינים צמים בצייה וציונים צמים בימי עצמאות, אך צדיקים אינם צמים, כי צומם ניצום על ידי אחרים.

נכון, יש גם סיבות דתיות לצום, אבל… אוי, תראו: צוצלת!

תגידי, צוצלת… מי ירה בג'יי-אר?!

פרשת השבוע – בואי

וַיֹּאמֶר דָּוִד הנביא קְחוּ לִי צְלֹחִית מעופפת, וַיֵּצֵא אֶל כוכב שחור, וַימכור את העולם לאמריקאים צעירים. וַיֹּאמֶר – כֹּה אָמַר ויסקוֹנטי: יצאו הכוכבים הלילה וירקדו ברחובות, רִפִּאתִי לַמַּיִם הָאֵלֶּה – לֹא יִהְיֶה מִשָּׁם עוֹד מפלצות מפחידות ושִרצֵי-על, והזמן לא יזחל. וַיֵּרָפוּ הַמַּיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וירוו מהם גיבורים זיכרונות מפסטיבל חינמי.
וַיַּעַל מִשָּׁם בֵּית אורמן; וְבלב הבית נר בודד, ורק נשים יָצְאוּ מִן הָעִיר, ויכרעו ויחייכו פּיהן, וַיִּפֶן אחריהן וַיִּרְאֵן, וילמדן את השיעור הטמא של הלב, וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים ונערה סינית מִן-הַיַּעַר, ויאמרו אימאן.
וַיְהִי בְּהַעֲלוֹת יְהוָה אֶת דָּוִד בַּסְעָרָה וברוח פראית הַשָּׁמָיִם, וְהִנֵּה רֶכֶב-אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ ואנשי חתול, והעם רֹאֶה וְהוּא מְצַעֵק: דָּוִד, דָּוִד, רֶכֶב אלאדין וּפָרָשָׁיו וכלביו ויהלומיו, וְלֹא רָאָהוּ עוֹד.
והיה כי נדד הנביא דָּוִד בחלל, ויפח חיים במאדים ויאמר: עודני בספייס, והספייס עוד איתי; עודני בספייס והספייס עוד איתי.

הסוד לעצמאות אישית וקולקטיבית, היישר מהבור!

 

שלום, כאן המנהיג הבא שלכם, ארז אשרוב, הרב המקובל החילוני הראשון לציון צופיה! היום אדבר איתכם על העצמאות שלכם, ואומר זאת בפשטות: אינכם עצמאיים! בכל פעם שאני שומע את המילה עצמאות אני צוחק חה-חה. כי אתם כבולים. למערכת. פעם, פעם זה היה אחרת! כשאני רק הגעתי למדינה על אניית המעפילים לאב בוט, כבר בדרך חילקו לנו משימות: תחליטו אם אתם רוצים לייבש את החולה או ליבשת אפריקה! איך שירדנו מהאנייה לבשנו כולנו שלבקת חוגרת, ונשאנו ציונה נס ודגל וחפרנו וייבשנו והפרחנו. אל תסתכלו עליי ככה – אכלנו המון שעועית, אז כולנו הפרחנו בשממה! ולא שמעתם איש מתלונן על הוויטמינצ'יקים שגירדו לנו בתחתונים כשבנינו בחולות את העיירה צפדינה. כי אז לא היו לנו פינוקים ולא חפצנו בפינוקים. כאיש אחד היינו, וכאיש אחד הפרחנו! ובימינו מה? בימינו כל אחד מפריח בסתר, להנאתו הפרטית. ואני אומר די! לא עוד! הגיע הזמן להשיב לנו את העצמאות האבודה. במדינה שבה בני נוער שיכורים משתלטים על השיח הציבורי בפארקים העירוניים, שבה יש יותר בנייה לגובה מאשר לרוחב, ולימודי הליבה זרועים דיבה זהבה, את ואתה, אתם ואתן, אני ואנוכי, הם אנחנו העתיד של זה. כי אם לא עכשיו מי, ואם לא אנחנו אימתי?! אז בואו יחד נשנס ברכיים, נחדד מרפקים, נניף סנטרים במקום לגלגל עיניים לשמיים הזרועים ענני חשרה! הבה בואו ונישא ברכה חבס! כולנו ביחד נוכל לשנות את זה ולעשות לחוד את מה שכגוף המוני של אינדיבידואלים לא היינו יכולים לעשות בתור בני אדם פרטיים שמהווים חלק מהקולקטיב. כי זה הסוד, ותקשיבו לי טוב: אתם תצייתו לי, ואני אתעשר על חשבונכם! אז קומו! קומו עם חלקה בלייזר מבצע שני בתי שחי במחיר אחד, ובחרו בי, בחרו בעצמאות!

שלכם ובשבילכן, הרב ארז אשרוב (בקרוב על בולים בסניף הדואר הקרוב לבתיכם).

גזבלן – עכשיו המחזמר!

שלום, כאן ארז אשרוב, העורך המדעי הראשי של מגזין הגזענים הרגזנים אוכלי נקניקיות המרגז חובבי הגורגונזולה מוונצואלה, סניף חצור הגלילית. היום נדבר על גז. מדעית, גז הינו חומר מוצק במצבו הנוזלי המאודה שהמסה שלו משעממת. בעברית שמו של החומר הוא גז, באנגלית גס, במרוקאית גזבלנקה, בספרדית רודריגז, ובגרמנית יש דברים שלא צוחקים עליהם, יה?! ממציא הגזוז הוא הישראלי דני סנדרסון. גזים אצילים שותים משקאות מוגזים על הגזוזטרה או הגזיבו. האוויר הכי טעים לחיך בתיבול מעט גז חרדל, ואף יש הטוענים כי התחושה מזכירה אורגזמה. בישראל, עדיין לא מקובל לשלם על גז אוויר, אך במדינות בהן הוא ממוסה, אנשים נושמים מעט ובמתינות, והעניים לא נושמים כלל. זוהי מדיניות ירוקה, לפחות אם נשפוט על פי צבע פניהם של הנוקטים בה. הגז הטבעי בישראל מצוי בידי משפחת גזלן, החוצבת אותו ממעמקי האדמה וגוזרת קופון; לאדם החוצב את הגז קוראים גזמן. לגז חופשי נהוג לקרוא אוויר או דליפה, ולגז כלוא קוראים בעממית גז חממה. גז נפיץ נקרא פגז. הפגנות נהוג לפזר באמצעות גז צחוק מדמיע. טעות לחשוב כי ניתן לאחסן גז בארגזים – הגז בורח בעצבים, ומאחר שהוא עובר ממקום למקום, ייתכן מאוד שהרגע נשמתם אוויר שנשמו פעם שנוא ליבכם, או אהבתכם הנכזבת, או שניהם ביחד ברגע ארוטי שלא הייתם רוצים לחשוב עליו. אלה היו שישים ומשהו שניות על גז, בלי אף בדיחה על פלוצים. חחח… אמרתי פלוצים. עד כאן להיום, האור הגנוז, ארז אשרוב.

איך מאייתים "טורקיה"?

שלום, כאן כבוד הרב הגלוי על הנסתר ארז אשרוב, והיום נדון בשאלה ההלכתית כיצד מאייתים את המילה "טורקיה". ובכן, חכמינו זכרונם ההולך ונחלש לברכה גרסו כי האיות הנכון עבור אוכלי קטניות הינו ס-ל-י-ח-ה. ס-ל-י-ח-ה. אולם, רבי אלעזר בן השיטין השיטיוני גורס בפסקויל "בזכות האוויל" כי שומה אהוד ברקית הן על אוכלי קטניות והן על מנשקי ציציות והן על מגדלי עגבניות והן לזקן לנקד את המילה טורקיה בחולם חסר או בחולם מועד פסח. ואם החולם מועד, עוד חזון וכן יהי רצון.

ומעט על הרפובליקה השוכנת בין הים התיכון לים השחור שכיום מנומס לכנותו הים האפרו-אמריקאי או ימת אובאמה. על פי המיתולוגיה, טורקיה נולדה כתוצאה מזיווג בין האלה המתוקה בקלאווה לבין האל הגמיש רחת לוקום. אחיה הצעיר של טורקיה, קפֶטוּר, היה הראשון שהגה את הקפיטריה, ואת המפתח הקרוי על שמו עד היום, קפטור-קי.

בשנת רבע לעשר לספירה כבש את טורקיה העריץ היווני הידוע לשמצה בורקס, ששר המלחמה שלו בצקלים נהג לגלגל את אויביו בשטיחים טורקיים ואז לזרוק אותם לנהר בעינוי שנודע בשם "משה בתיבה".

בשנת 1710, בתחילת המאה העשרים, מתישהו באפריל, האגרוף החונק של בורקס על טורקיה החל להיחלש כשביציו נעשו קשות ומלפפונו חמוץ, וכמו לזרוע פלפל שחור על פצעיו, את מקומו בשלטון תפס אבי האומה הטורקית המודרנית כמאל אטא טורק, אביו של רפעת טורק, ממציא סיגריית קאמל ומייסדו של מפעל אתא, שעד היום משגשג בעיר בודרום. בודרום. בודרגודומבגרוגומבום סולו תופים.

עד כאן להיום, בברכת לארוג שטיח טורקי ולנוח, ממני הרב הצבאי הראשי הטרוק של הפציפיסטים, ארז אשרוב.