טלף סלולרי

לאדם המודרני יש את הנטייה המכוערת לערב אותך בחייו הפרטיים בצורת שיחות קולניות בסלולרי. אתה במונית, במעלית, במסעדה, ברשות הרבים, ואיזה בוק צורח לתוך הטלפון שלו משהו מקסים כגון "אז תגידי לבנזונה שישאיר את המקרר איפה שהוא. שלא ייגע בזה, אני אזמין סבלים אחרים. ותדליקי לי בוילר, נשמה."

מלבב, לא? וגם מרתק במיוחד.

אני, לעומת זאת, מנסה לפעול לרווחת הכלל ולעינוג הציבור, ומצד שני כמעט ולא מנהל שיחות סלולריות. מסיבה זאת ניסחתי כמה משפטים שאני אוהב להשמיע כשאני חולף על פני אנשים בזמן שאני "מדבר" בסלולרי שלי:

~~~ 

* לא, לא, אני לא רוצה להפקיד את זה בפק"מ. כן, אני יודע שהריבית היא שבעת אלפים שקל לחודש, אבל אני אוהב שהכסף שוכב בעו"ש

* לא עושה חימום עם משקולת 80 קילו. מה אני, ילד?!

* תגידי, את בטוחה שזה XXXL? התחתונים האלה לא עולים עליי

* תהרוג אותי אני לא נוסע לאנדורה. או דאבוס או כלום!

* סשה, צריך להעביר היום טסט לאדומה, אז תגיד לפארה שתשתמש בצהובה, ואני אקח את הג'יפ

* כמה שהוא נראה כבד, הטייסון הזה ברח כמו טיל

* איזה חרא, כבר שבועיים אני תקוע עם הפרק הרביעי של הסימפוניה התשיעית. אולי אני אכניס מקהלה וזהו

* איזה עולם. מתרגמים את הספר שלי לאסטונית

* תהרוג אותי, עד היום אני לא מבין מה גרם לי לצעוק "סרק, סרק"

* קונן ביקש שאני אבוא שוב להתארח, אבל אמרתי שזאת כבר חשיפת יתר

* פישר וקספרוב פשוט לא הבינו מאיפה נפלתי עליהם

* בדיוק אז מילי עזבה אותי לטובת המכוער מ"חברים"

* וברגע ההוא הבנתי איפה הוקינג טעה

* איזה עניין הם עשו מזה שהגעתי לקבלת הפרס בלי פפיון. איזה פרצוף המלך עשה. אפשר לחשוב

* ביום ה-78 כבר היינו במרחק 230 קילומטר מנקודת הסיום, ונגמר הגז בכדור הפורח. פעם הבאה

* ואז הצגתי ביניהם – פול, תכיר, זה ג'ון

* אמרתי לו שמע, החומר שלך מעולה, ממש טוב, מוזיקה ומילים והכל, אבל תחליף שם – מה זה דקלן מקמנוס? אתה לא וויסקי. נסה משהו כמו אלביס קסטלי, קסטליני, שיישמע קצת איטלקי, קצת סקסי

* ואיך שהייתי בטוח שהניצחון בכיס שלי, המניאק הזה לאנס ארמסטרונג התחיל לעקוף

* כן דייויד, כן, אני אשמח להשתתף באלבום דואטים. אולי נעשה גרסה משותפת למייג'ור טום?

* ואילו אני התעקשתי שיקראו לזה אינטרנט!

* אינגה, תקשיבי לי מותק, את ואחותך תאומות מקסימות, ובאמת אין צורך שתביאו עוד חברות

 א"א

מודעות פרסומת

מין, תורת המינים והלא אמינים

דרווין נערץ עליי. האיש שינה את הדרך בה אנחנו רואים את העולם, וסיפק לקיומנו הסבר קסום ונפלא לא פחות מכל סיפור תיאולוגי, וכל זה על ידי התבוננות וסירוב להיות עיוור למה שהוא רואה. ליקום שלנו היה נוף שטוח לפניו ואז, כמו אותו מונולית מסתורי ב"2001: אודיסיאה בחלל", הוא שינה את הנוף ובעט אותנו קדימה.

 

מישהו מחיל הים ביקר במועדון חשפנות. אין לי דעה על זה. דעות, אומרים האנגלוסקסים, זה כמו חור-תחת: לכל אחד יש. אז לי אין. דעה, הכוונה. אני יודע שאני לא הייתי בוחר בצורה כזאת של בילוי, אבל גם לערב עם דן אלמגור לא הייתי הולך, אז זה לא אומר כלום. אני יודע שמבחינתי זה הרבה פחות גרוע ממקרה בו היה נתפס אותו קצין מעשן חשיש, אבל אני מבטיח לכם שרוב הצדיקים הגדולים שקמו נגדו, מעשנים חשיש. אני יודע שהוואקום של העיתונים שאב אותו פנימה, ושמבקשי רעתו חגגו, ושיש בזה בעיקר חדוות רכילות ורק מעט חתירה לצדק ולאמת.

 

הערת ביניים: לטעון על קצין או על מועמד לתפקיד או לא משנה על מי, שהוא "שנוי במחלוקת", משמעו להגיד שהוא כמו כולם, ולמעשה להגיד שאין מה להגיד עליו. ממתי היה מישהו שהוא "קונצנזוס"? יש אפילו הורים שיגידו על בנם שהוא שנוי במחלוקת

 

מלבד דרווין יש עוד דמות נערצת עליי, גיבור אלמוני שלמיטב ידיעתי איש אינו יודע את שמו. כמו דרווין, גם הוא התבונן היטב במקיף אותו, ובזכות רגע של הברקה נדירה שינה את הנוף השטוח שהיה לנו, והחדיר לתוכו מונולית מסתורי משלו, חלק לא פחות, גם אם עגול ובוהק ולא זוויתי ושחור ואטום. אם דרווין הבין לפתע איך הכול התפתח, האיש שלנו הבין לאן צריך הכול להתפתח, הגה את הצעד הבא. אני מדבר כמובן על הגאון הנדיר, החלוץ הנועז שתקע עמוד באמצע במת מועדון הסטריפטיז.

ארז אשרוב

%d בלוגרים אהבו את זה: