כשנודע שהאחים מרקס עומדים לשחרר סרט בשם "לילה בקזבלנקה", איימו האחים וורנר, מפיצי "קזבלנקה" הקלאסי, לנקוט בהליכים משפטיים נגד ההפקה, בגלל השימוש בשם "קזבלנקה" בכותרת.
גראוצ'ו מרקס שלח להם מכתב בזה הלשון:
"האחים וורנר היקרים,
"ככל הנראה יש יותר מדרך אחת לכבוש עיר ולהצהיר שהיא שלך. לדוגמה, עד שחשבנו לעשות את הסרט הזה, לא היה לי מושג שקזבלנקה שייכת באופן אקסקלוסיבי לאחים וורנר. עם זאת, ימים אחדים לאחר שהודענו על תחילת ההסרטה, קיבלנו את המסמך החוקי הארוך והמאיים, המזהיר אותנו שלא להשתמש בשם קזבלנקה.
"מסתבר שבשנת 1471, פרדיננד בלבואה וורנר, סבי סבכם, שחיפש קיצור דרך לעיר ברבנק, הגיע לחופי אפריקה, תקע את דגלו באדמה וקרא למקום קזבלנקה.
"אני פשוט לא מבין את הגישה שלכם. אפילו אם אתם מתכוונים להוציא מחדש את סרטכם, אני בטוח שחובב הקולנוע הממוצע יוכל – עם חלוף הזמן – להבדיל בין אינגריד ברגמן להרפו. אני לא יודע אם אני אוכל, אבל בהחלט אשמח לנסות.
"אתם טוענים שקזבלנקה שלכם, ושאף אחד אחר לא יכול להשתמש בשם ללא הסכמתכם. ומה בנוגע ל'האחים וורנר'? האם גם זה בבעלותכם? יש לכם בהחלט הזכות להשתמש בשם וורנר, אבל מה עם האחים? מקצועית, אנחנו היינו אחים הרבה לפניכם. ואפילו לפנינו היו אחים – האחים סמית, האחים קרמזוב, דן אחים – שחקן בייסבול מדטרויט, וגם 'שבת אחים גם יחד'.
"עכשיו, ג'ק, מה איתך? האם אתה טוען ששמך מקורי? ובכן, הוא לא. הוא היה בשימוש הרבה לפני לידתך. ככה סתם, אני יכול לחשוב על שני ג'קים – ג'ק מג'ק ואפונת הפלאים, וג'ק המרטש, שבזמנו חתך בבשר החי.
"בנוגע אליך, הארי, אתה בוודאי חותם על הצ'קים שלך מתוך אמונה שאתה ההארי הראשון בכל הזמנים, ושכל ההארים האחרים מתחזים. אני יכול לחשוב על שני הארים שהקדימו אותך. היה הארי של המגדלור, מימי המהפכה, והיה הארי אפלבאום, שחי בפינה של רחוב 93 ושדרת לקסינגטון. למרבה הצער, אפלבאום לא היה ממש ידוע. פעם אחרונה ששמעתי ממנו, הוא מכר עניבות.
"כל זה בוודאי נשמע כמו נאום כעוס ומר, אך לא זו הכוונה. אני אוהב וורנרים; כמה מהחברים הטובים שלי הם האחים וורנר. אפשרי הדבר שאני עושה לכם עוול ושאתם בעצמכם לא יודעים דבר על הסיפור הזה. יש לי תחושה שהניסיון למנוע אותנו משימוש בשם הוא רעיון של עורך דין משחר לטרף, שעושה סטאז' קצר במשרד שלכם. ובכן, אנו נילחם בו עד לערכאות הגבוהות ביותר! אף הרפתקן-חוק חיוור-פנים לא יגרום לטינה בין המרקסים לוורנרים. בתוך תוכנו כולנו אחים, ונישאר חברים עד שהסליל האחרון של לילה בקזבלנקה יתנדנד על המקרנה".
מכתב זה גרם למבוכה אצל האחים וורנר, והם ביקשו מגראוצ'ו סינופסיס, על מנת להגיע לאיזושהי פשרה. זה מה שקיבלו:
"אני מגלם רופא נאה במיוחד המטפל בילידים, וכחלטורה ממשכן פותחנים וקליפות אפונים אצל פראים לאורך חופה הזהוב של אפריקה. כשאני פוגש לראשונה את צ'יקו, הוא עובד בבית מרזח, שם הוא מוכר ספוגים לעכברי בארים שלא יודעים לשתות. הארפו הוא נושא כלים ערבי שחי בתוך כד יווני בפרברי העיר. כשהסרט מתחיל, דייסה, ילידת המקום, מחדדת חצים לקראת הציד. פול הנגאובר, הגיבור שלנו, מדליק כל הזמן שתי סיגריות בבת אחת. ככל הנראה הוא אינו מודע למחסור בסיגריות.
"יש הרבה סצנות של הדר ועוינות חריפה, ויש גם שליח שפותח בריצת אמוק. ריצת אמוק, במקרה ולא הייתם שם, הוא מועדון לילה קטן בשולי העיר".
מישהו בחברה עדיין לא היה שלם עם הסינופסיס, כך שהם דרשו פירוט נוסף. וקיבלו:
"בגרסה החדשה אני מגלם את בורדלו, אהובתו של המפרי בוגרט, במלון על חוף ים הגדוש בנערות סמוקות לחיים, שרובן הועמדו למשפט בעוון שידול. הרפו מתחתן עם בלש המלון, צ'יקו מנהל חוות יענים, ונערתו של בוגרט, בורדלו, מבלה את שארית חייה בבית באקול".
זה סתם סופית את הפה לאחים וורנר. או שהם הבינו שצוחקים עליהם, או שהתסריט הזה סיפק אותם.
א"א
החיים בתהיתי 