לכל הגננים

למה לכם להגיד לי לא לאכול בשר?

עכשיו אתם באים אליי עם פרחים,

רוקחים אַסְתֵּרים,

כאילו לא הספיק לי טעם הלוואי של הסתיו.

השאירו את הצִיפָּרְנִים בגינה.

אז מה, השקדים מרים,

הגָּזוֹמֶטֶר 

שאתם קוראים לו העוגה –

עד שאני מבקש חלב.

אתם אומרים: ירקות –

ומוכרים לי ורדים במשקל.

בריא, אתם אומרים, ומתכוונים לצבעונים.

האם עליי לאכול עם קורט מלח

את הרעל

אגוּד בצרורות קטנים?

האם עליי למות משושנות העמקים?

והשושנים על קברי –

מי יגן עליי מפני הצמחוניים?

 

הניחו לי לאכול בשר.

הניחו לי להיות, עם העצם.

הניחו לעצם לאבד כל שמץ של בושה ולהראות את עצמה במערומיה.

רק כאשר אני קם מעל הצלחת

וחולק כבוד רם-קול לעֵגֶל,

רק אז פתחו את הגנים

כדי שאקנה לי פרחים –

מפני שאני אוהב לראות אותם גוססים.

 

גינטר גראס

 

ארז אשרוב