סקס, שקרים ורוקנרול

אילוסטרציה. למצולמת אין קשר לכתבהאתמול נהגתי במכונית ושלא כהרגלי שמעתי רדיו; כל פעם שנגמרת הסוללה של נגן האמפי3 שלי אני עובר לרדיו, רומן שמחזיק מעמד בדיוק עד רצועת הפרסומות הראשונה.  

88 השמיעו קטע בלוזי בביצוע זמרת ייחודית. בהתחלה חשבתי שזאת ההיא מארבע לא-בלונדיניות, לינדה פרי, שעוסקת בימינו בעיקר בהפקה ובכתיבה לאחרים, ככל הידוע לי.

היה ברור לי שזאת זמרת לבנה שנשמעת שחורה, והיו גוונים בקול שלה שהתעלו על זמרות הבלוז/סול הרגילות, שתמיד מצליחות להרשים אבל לא תמיד להיות יוצאות דופן. זאת דווקא כן יצאה דופן.

לא הייתי מאוד מרוכז, ומאחר שהיא בלעה את המילים לא הצלחתי לקלוט רפליקות שלמות. שמעתי שהיא שרה על מישהי (שיר לסבי? הרהרתי) ומשהו על שקרים.

איך שנגמר השיר חידדתי אוזניים לשמוע במי מדובר, ויוק – פרסומות.

כשחזרתי הביתה ניסיתי להקליד כמה מילים שזכרתי בצירוף המילה lyrics, אבל זה היה חסר סיכוי. חיפשתי רשימות של זמרות חדשות. הקלדתי פרמטרים שונים. כלום.

בצהריים ביקרתי בחנות מוזיקה אבל לא ידעתי מה בדיוק אני עומד לשאול את המוכר, ולא זכרתי מספיק כדי לשיר משהו ספציפי. תרתי עטיפות דיסקים. ידעתי שאם אתקל בזה בדרך נס, אני רוצה את הדיסק.

שוב חזרתי הביתה, והפעם חפרתי בפורומים של 88. השדרן, אבנר גורלי, פתר את התעלומה.

לשיר קוראים Her Lies.

ל"זמרת" המצוינת קוראים אסף אבידן.

הוא הדבר הטוב ביותר שקרה במוזיקה הישראלית מאז סנדרסון.

 

ארז אשרוב

נ.ב. חשבתי שבחיים לא אשתמש בכותרת הקלישאתית-עד-זרא "סקס, שקרים ורוקנרול", מה גם שלא אהבתי את הסרט, אבל פה זה התלבש בול, אולי לראשונה בתולדות המילה הכתובה (אמר בצנעה)

מודעות פרסומת

%d בלוגרים אהבו את זה: