המילון האלטרנטיבי – פרויקט בהתעוות, חלק ג'

אג'נדה – משקה אורגני תוסס בטעם תפוזים, ארוז בקרטון ממוחזר, שייצורו לא כרוך בניצול עובדים. עשרה אחוז מההכנסות מועברים ל"גרינפיס" (ע"ע)

אוֹרוֹרָה בּוֹרֶאָלִיס – פחד עמוק מביורוקרטיה באשר היא, בעיקר בכל הקשור להגשת דוחות. במקרים קיצוניים עשוי לגרום להפרעה דו-קוטבית. "התחלתי למלא מע"מ, אבל חטפתי כזה אורורה בוראליס שנסתם לי המוח והשתתקה לי היד. נכנסתי לדיכאון ואחרי זה יצאתי למסע קניות"

אלטלנה – המולדת הישנה; ספרו של בנימין זאב הרצל העוסק בתוכנית אוגנדה

אניס – נער בן 17 בלילה הראשון בכלא

אסקרגו – תחת ענק ולא פרופורציונלי. "שמעון, עם כזה אסקרגו חריג לא יתנו לך לעלות למטוס; ישימו אותך עם החבילות. אולי דיאטה?

אֶפּוֹקליפסה – בשפת העם, סופר-גלו. דבק שאמור להדביק הכול בשניות, אבל למעשה לא מחזיק אפילו מים

בּוּרגוֹל – אחד שאין לו שום מושג בכדורגל. "ארז אשרוב? הבורגול הכי גדול שהכרתי מעולם!"

בְּרָרָנִית – מישהי שאינה קפדנית בבחירות שלה; אחת שיוצאת עם בררות

גרינפיס – הטלת שתן שצבעו מדאיג, על פי רוב זרחני. תופעה נפוצה בקרב המתגוררים ליד המפעלים בחיפה; "חנה, אני טס לקופת חולים. יצא לי גרינפיס על הבוקר!"

דיפּאק צ'וּפְּרָה – אוקסימורון; דבר והיפוכו; מצב שבו אתה נדפק מצד אחד, אבל מצד שני מצ'ופר. "היו לי מעט הכנסות השנה, אבל לפחות קיבלתי החזר ממס הכנסה. איזה דיפאק צ'ופרה…"

דיפלומט – מהלך במשחק שח שמוביל למבוי סתום

ולדנית – אחת שחיה בעבר; מישהי שבטוחה שקורט ולדהיים עדיין נשיא אוסטריה

חנטריש – נשיא שממהר להעניק חנינות

טנטטיבי – טלוויזיה ניידת לטיולים. פועלת על אור ירח. "כנסי לאוהל, נראה קצת טנטטיבי. יש ירח מלא"

ליסינג – אחת מ-147 הבנות המאומצות של מיה פארו, ממוצא סיני, שבסוף התחתנה עם וודי אלן. בהשאלה, ליסינג הוא מצב שבו אתה מאמץ משהו ואז לוקחים אותו ממך ואתה מגלה שדפקו אותך מכל הכיוונים

למינציה – איסוף מזכרות מימי הרייך השלישי

מצקת – מצגת ארוכה ומשעממת, שלרוב מלווה בהרבה תקלות טכניות

מצרח – זווית הפתיחה של פיו של אדם צורח; אומדן לרמת הזעם שלו. "ואז מאיר המניאק הזה פותח עליי מצרח של 90 מעלות!"

סוּבּ-יוּדי צֶה – פועל סיני עם מפקח עבודה יהודי

ערמומי – סוג של לטאה אכילה. "להוציא ערמומים מהאש"

פולינזיה – פולין האסייתית; אחד מכינוייה של ישראל. "ואת פולינזיה מייצג בדיון יאיר גרבוז"

פירוֹאט – מחול פולחני לכבוד אל האש, מסביב למדורה

פשיטה – החלופה התקנית לסטריפטיז. "אתמול היינו במועדון ביפו, ובאמצע הערב הייתה פשיטה"

רירית – הכתם הלח הקטן שמוצאים על הכרית בבוקר

תזזית – אונומטופיה; הצליל שמשמיע מכשיר קוטל יתושים

ארז אשרוב

תקוות דמוקרטיות

כמה עלובה תרומתנו לדמוקרטיה –

פעם בכמה שנים ניגשים לבית ספר ישן ומשלשלים פתק דק לתיבה מכוערת.

בזה אנחנו מסיימים את מעורבותנו ואפשר לחזור לחיים הרגילים ולהניח לחבורת אנשים מפוקפקים למדי לנהל לנו את החיים.  

חבורת אנשים מפוקפקים למדי ניהלה לי את החיים כשהייתי בתיכון, בבי"ס "חוגים" בחיפה; נזכרתי בזה היום כשביקרתי בקלפי. לא הייתי בבית ספר הישן שלי קרוב לשלושים שנה, אני מניח, ובקושי זיהיתי את הפנים.

מה שכן, די ברור למה הדבר היחיד שרציתי לעשות היה לברוח משם: המקום נראה כמו תחנת משטרה, היום יותר מתמיד. הצביעה קטסטרופלית, הכול חנוק, והרושם הוא שדברים נוראיים מתרחשים ברגע שנסגרות דלתות הכיתות.

לשיפור האווירה מקושט המסדרון בצילומי ענק מימי השואה, הכנה לנסיעת התלמידים לפולין. המחיה. למעלה, גבוה, תלויים צילומי מחזורים ישנים. אברהם חוברס, שהיה מנהל בתקופתי, נמצא שם אבל כבר לא נמצא בין החיים. חיבבתי אותו בהחלט והיה לנו דיאלוג מעניין. את יוסף מעוז, המורה האגדי לספרות, בקושי זיהיתי בצילום. ואלי קורנפלד, המורה להתעמלות (היו לנו יחסי אהבה-שנאה פוריים, ואני עדיין שמח לראות אותו צועד ברחוב), כל כך צעיר בצילום, בטח יותר צעיר ממה שאני כיום.

הייתה עוד מורה חביבה עליי, אבל בעווני אני לא זוכר את שמה. עם כל השאר פשוט לא הסתדרתי, או שהם לא הסתדרו איתי. שני הצדדים לא הכירו אז מושגים כמו חמלה או זֶן. זאת הייתה מלחמה די ממושכת ואכזרית של רבים מול יחיד, ואני מתנצל שנקטתי נגדם ביד קשה ובתמרונים פסיכולוגיים אכזריים, למרות שלחלק מהם זה הגיע בהחלט.

אבל בצילומים משנת 79' כולם נראים כל כך תמימים, גם המאיימים במורים, וכל התלמידות והתלמידים נראים סקסיים ומוצלחים וטהורים ויפי לבב, וממרחק השנים אני יודע שהחיים של רובם נדפקו, כך או אחרת, או בגלל בחירות לא נכונות בחיים או בגלל בחירות לא נכונות בקלפי, או סתם בגלל שככה זה בחיים.

אני יודע, כי גם לי היה פעם זיק של תקווה בעיניים.

 

ארז אשרוב