בבית המטבחיים

היו שלום לטאות היו שלום עורבים

ערב טוב בני האדם ולכם בני הבקר

הכל חייב להתחיל מחדש

כשאתם צורחים

כמושלכים לשחת

היטב אדע שהכל קורס

מדי שקיעה ומדי שחר

שלא נשאר לי למה לקוות

ושכל שנותר

זה הידיעה שאני בַּעַר

לילות יורדים כמו השנים

אני כבר לא מסוגל למנותם

לעולם לא ניתן שוב לקחת

רק לנצח להשאיר

דבר לא יכול להתחיל מחדש

היה שלום שחצן היה שלום בן זונה

ערב טוב לאוויל ולך בן הבקר

אני האיש שהתחיל את הכל

כשצרחתי

כמושלך לשחת

פיליפ סוּפּוֹ

https://www.lyricsplayground.com/alpha/songs/a/alabattoir.html

דמיינו

דמיינו שזה

יום יבוא וזה

יום יפה יבוא

דמיינו

שיום יבוא

יום יפה שבו זה

יֶאז"ל

דמיינו

סמיואל בקט

http://www.florilege.free.fr/florilege/beckett/imagines.htm

חיש-גז

את מתחשגזת כשאני אלייך בא

אני אומר, "תנמיכי את האש, בובה,

עכשיו לא זמן לסבל ולא זמן לבוז,

אבל מוקדם מדי לחוש עם החישגוז".

זוכר שהתחשגזת לי בדייטנו הראשון

ללא שליטה השתרבבה לי הלשון

אמרת שזה מוגזם, אמרת שזה חפוז

אבל את אור גנוז, את ניאון של חישגוז!

פזמון:

אף פעם לא נרגזת, תמיד את מחושגזת

נפלת עליי מהשמיים, אלליי!

איזו מין אישה את, נחרצת ונועזת

את בשבילי נולדת ליישר לי את שביליי!

מתחת לחופה את ניקול, אני טום קרוז

כל האורחים הגיעו בדיוק לפי הלו"ז

לרחבה עולים, עכשיו כולם לזוז!

החתונה הזאת מוגזמת בחישגוז!

אני טום קרוז ואת ניקול

ביום שבת וביום חול

עכשיו כולם לרחבה

לזוז לזוז לזוז לזוז לזוז לזוז לזוז לזוז

לזוז עם החישגוז!

א"א

אספקלריה

אני לא מאמין בפסיכולוגיה.

אבל רגע, לא – אני לא סיינטולוג או משהו כזה. אני מכיר בכוחה של הפסיכולוגיה, ויודע שהיא מיטיבה עם אנשים ומשפרת את חייהם של רבים, אבל אני לא מאמין שפסיכולוגיה מתאימה לי, באופן אישי. בשבילי זה לא יעבוד, וממילא אין לי שאלות ואני לא אוהב לדבר.

למה אני כזה? טוב, אה… אופי, וגם, נו… קלינט איסטווד! אני אירה בכם ואמשיך ללעוס את הסנדוויץ' בשוויון נפש בלי לחשוב על זה יותר מדי, גם אם במקרה שלי מדובר בלחם מלא.

טראומת ילדות? לא היה לי אקדח!

עקב כך, בבואי ללמוד על עצמי דברים שלא ידעתי עד כה, קניתי מראה שמגדילה פי חמישה. ומה אומר לכם – בדיוק כמו בטיפול פסיכולוגי, למדתי על עצמי דברים שלא רציתי לדעת. יש בי גומחות ודברים נסתרים שעדיף שאיש לא יחזה בם. העור שלי, שפעם היה חלק כמו טוסיק של תינוק בלקני שיונק יוגורט פרוביוטי, הוא למעשה אדמת טרשים חרבה ועקרה. שדה לפת.

ההתבוננות הזאת הייתה מות המתום.

אבל, בעודי מריח את קנה הקולט המעשן שלי כדי להוסיף עקצוץ לטעמו של הסנדוויץ', החלטתי להרחיק לכת, וקניתי מראה שמגדילה פי עשרה.

***

כרגע אני מדווח לכם מתחנת החלל (орбитальная станция) אשרוב. יצורים בחליפות חלל לבנות מדלגים-מייקל-ג'קסון בין מכתשי פניי ומזמרים, "צעד קטן לאנושות, נסיגה ענקית לארז". אני לוחץ על העור ותולעי חול רודפות אחריהם.

מות, ראי הנפש!

I am not an animal!

א"א

%d בלוגרים אהבו את זה: