רוץ לוליק, רוץ

אני חייב להודות ש"1917" מאוד הלהיב אותי. לפני שראיתי אותו; הגרסה המוסרטת הרבה פחות טובה מזאת שדמיינתי. וזה לא שהדמיון שלי מופלא במיוחד, או משהו דומה, כמו שהסרט פשוט לא מוצלח.

אחרי קרוב לארבעים דקות צפייה הבנתי שהסרט לא סוחף אותי. לא לוקח אותי לשום מקום רגשי או אדרנליני, ואפילו במצבי הלא-סחוף הבחנתי מיד בפגיון של הטייס הגרמני שחולץ מהמטוס הבוער.

עכשיו, כשחייל צעיר מגלה חוסר-חיילוּת פושעת, ניחא. אבל אחרי התפנית ה"מפתיעה" הראשונה הזאת, דווקא החייל הבוגר, המנוסה, מפגין חיילות כל כך עלובה שאתה לא מבין איך שרד עד כה, והסרט מתחיל לעורר בך זיכרונות מ"איך לא להיראות" של מונטי פייתון. מאוחר יותר, כשהחייל רץ בשוחות ושואל "איפה קולונל מקנזי?" שוב ושוב, בבהילות מלודרמטית, וכולם אומרים לו להמשיך הלאה, ברפטטיביות, זה כבר ממש מערכון של מונטי פייתון.

נעצור רגע לתיאור קצר של העלילה: שני חיילים נשלחים למשימה א-לה-"גליפולי", להעביר מסר לכוח של 1,600 חיילים אנגלים שעומדים ליפול למארב. עליהם לצאת מנקודה א' ולהגיע לנקודה ב', בזמן קצוב, כשבתווך מסתובבים מן הסתם כמה גרמנים. כפי שמרמז שם הסרט, אנחנו במלחמת העולם הראשונה. הדרך שלהם אמורה להיות מותחת, רצופת הרפתקאות, מרתקת, ובמקרה הטוב גם להגיד משהו על זוועות המלחמה.

אבל אם כבר שוחות, מה מדבר יותר את אבסורד המלחמה מ"שבילי התהילה" של קובריק? ואם להגיע מנקודה א' לנקודה ב' דרך שטח עוין, יש לנו את "חבורת הלוחמים" המופלא של וולטר היל. והרי אחת הבעיות של הסרט: הוא יותר מדי סרטים אחרים. רוצים הרג הומו-ארוטי של אויב, כמו ב"טוראי ריאן"? פה יש את זה, בפורטה, כולל תנוחה מיסיונרית. רוצים "גברים במלכודת"? יש, בזעיר אנפין ובאופן שרק ממחיש שוב כמה הסרט ההוא היה מפעים.

אבל רגע, אם אנחנו כבר במים גועשים ובמפל, כמה סרטים כבר ראיתם שבהם נמלט מצליח לברוח בזכות מים גועשים ומפל, ובאותו שוונג גם מקצר לעצמו את הדרך? הרבה, אני מניח. 1917 התווסף לרשימה.

פה הייתה לזה תכלית נוספת, מעבר להימלטות: הסרט מצולם בשוט אחד, לכאורה. ואם הוא מצולם בשוט אחד, זה אומר שהוא מתרחש ב"זמן אמתי", ואם הגיבור שלנו אמור לעבור מרחק לא קצר בזמן אמתי, ואנחנו אמורים לעקוב אחריו בזמן אמתי, איך יחצה מרחקים ואיך יעבור הזמן בלי שנשתעמם? פה נמצאו שלושה פתרונות, מגושמים אחד-אחד: המפל; אובדן הכרה ארוך עד הפרזה של החייל (הוא נורה בראש או פתח את הראש? לא ממש ברור); והכי גרוע – חוסר היגיון של התנהלות בחלל, או מה שאני מכנה "אנכרוניזם במרחב". יש כמה מקומות בסרט בהם הפרוטגוניסט שלנו חוצה מרחק קצר במיוחד כדי להגיע מאזור תופת מלחמתי, לאזור שכנראה מוגן על ידי הבועה של סטיבן קינג. כאילו יש איזה הסכם ג'נטלמני עם הגרמנים שהם יורים רק עד קו העצים, ומעבר לו עושים "פוס". שתי דקות הליכה מדשדשת מפרידות בין יער מוגן לשוחות מופגזות.

מה ששוב מזכיר לי את חוסר החיילות: קבוצה גדולה של חיילים יושבת ביער במעגל (בצפיפות!) מסביב לחייל שר. איש לא מבחין בחייל שמתגנב אליהם מאחור. סליחה, מתקרב – הוא לא מתגנב. גם את הסצנה הזאת של השיר המרגש באמצע מלחמה כבר ראיתם בהרבה סרטים, כולל כמובן ב"שבילי התהילה". ונחזור שוב לכשלי הפרוטגוניסט עצמו, שבשלב מסוים חוסם פה של חייל גרמני כאילו מדובר באישה שהוא עומד להציל מחוטף, ואחרי זה גם מפקיר את הנשק. היער, לדאבונו של הסרט, הזכיר לי את "ילדותו של איבן" המזהיר של טרקובסקי.

ריחמתי על גרגורי מקיי, השחקן בתפקיד הראשי. במקום לעשות ממנו דיקפריו ב"האיש שנולד מחדש", כלומר גיבור שחותר קדימה בנחישות ובמידה של אכזריות, הבמאי סם מנדס לקח אותו יותר לכיוון של שלי דובאל ב"הניצוץ", מה שהצריך ממנו לייבב פה ושם ובעיקר לבהות בהלם למשך רגעים ארוכים, דרישה די קשה ומייגעת.

מה שמביא אותי לשחקני האורח (קולין פרת', בנדיקט קמברבץ', מארק סטרונג, ריצ'רד מדן ["שומר ראש", שפה עושה תפקידון מעולה. אגב, הרגע בו מקיי מזהה אותו על פי הקול צפוי, נלעג, פתטי ובעיקר מצחיק], ואפילו אדריאן סקרבורו), שלא ברור לי למה בזבזו את זמנם על הסרט, בתפקידים כמעט חסרי משמעות.

מה שמניב את ההשוואה המי-יודע-כמה ל"דנקרק" המופתי, שם, בנוסף לכל, גם השימוש במוזיקה היה מעולה. ופה? המוזיקה נעה בין רקע לנחיתת חייזרים אצל שפילברג לבין ליווי לבקיעת יצורי ים זוהרים ב"אקוומן" (כך שלא הופתעתי לגלות שתומס ניומן הלחין גם את "נימו" ו"דורי"); מבנאליה אל פתוס וחזרה. מעיק.

ובאשר לשוט הבודד? לא יודע, הרגשתי כמו מלווה בטיול שנתי, שצריך להשגיח כל הזמן על הילדים במקום ליהנות מהנוף.

א"א

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: