צא, סלולרי ארור! – שיטת 12 הצעדים לגמילה

יש לי טלפון סלולרי.

בעבר נשבעתי שלעולם לא יהיה ברשותי מכשיר כזה, אבל הם הצליחו ללכוד אותי: בית עסק כזה או אחר, שבו רכשתי מוצר כזה או אחר (המשלוח בדואר, דיסקרטיות מובטחת), הודיע לי חגיגית שעם הרכישה ועקב היותי אחד ממאה הלקוחות הראשונים, אני זכאי לקבל טלפון סלולרי בחינם.

במילה "חינם" הכוונה שאני מקבל מכשיר אלקטרוני שערכו האמיתי קרוב ל-48 שקלים, פסגת הטכנולוגיה עם ציפצופים ואורות, ותמורת זה אני מקבל את הזכות לעשות שיחות מיותרות לאנשים זניחים, ממקומות אקזוטיים כמו השירותים של "מקדונלד'ס", ועל כך לשלם מדי חודש בהוראת קבע דמי התחברות, דמי ניתוק בפוטנציאל, דמי ביטוח, דמי בזק, דמי זמן אוויר, דמי בל יחרץ, דמי תא קולי, דמי אחיך צועקים אליי מן האדמה וכולי.

בקיצור, אני הולך לירוק דם כדי לשלם על זה.

אחר התייעצות עם גופים מוסמכים (אשתי, שכמעט שלא השתמשה במערוך כדי לשכנע אותי, ובכל מקרה זה היה מערוך קטן. יחסית), הגעתי למסקנה שחשוב שיהיה לי טלפון סלולרי – למקרי חירום – ושעליי לגשת לסניף החברה ולקחת את המוצר. בדרך עלו בי הירהורי חרטה: אילו מקרי חירום כבר עשויים להתרחש, ואיפה בדיוק אני מסתובב שאי אפשר להשיג אותי? הרי רוב הזמן אני או בבית או בעבודה, ובשני המקומות אני מוקף בטלפונים. הזמן היחיד שאני "מנותק" מהעולם הוא כשאני במונית, בדרך מהבית לעבודה ולהפך. זה לוקח בדיוק שבע דקות: רצה הגורל ואני גר מאוד קרוב לעבודה, ממש במרחק יריקה (יתרון שאני מנצל מדי פעם, עם קבלת תלוש המשכורת).

על כל פנים, התחלתי להסתובב עם טלפון סלולרי. מהר מאוד גיליתי שהמכשיר די מיותר: להתקשר ממנו אני לא מתקשר, ויש רק שני סוגי שיחות שאני מקבל – אלה שאני עונה עליהן "רגע, אני כבר מגיע הביתה ומתקשר אליך מהקווי", ואלה שאני עונה עליהן "רגע, אני במשרד, כבר חוזר אליך מהקווי". אה, סליחה, שלושה סוגי שיחות: "כן, אני מאשר שהזמנתי את פריטים 045 ו-126 מהקטלוג (המשלוח בדואר, דיסקרטיות מובטחת)".

המסקנה המתבקשת היא שאם המכשיר מיותר, אפשר לוותר עליו. אבל מאוחר מדי: מסתבר שלטלפון הסלולרי יש כוח ממכר אימתני, ואני שבוי בקסמיו. עשויים אמנם לעבור ימים שלמים ללא שיחה, אבל אם הטלפון אינו איתי, אני מרגיש מנותק, חסר אונים.

התחלתי לחשוב על כל האנשים שבדיוק כמוני לא צריכים טלפון סלולרי כלל וכלל, אבל פשוט לא מסוגלים לצאת מהבית בלי הכלי האלקטרוני התלוי מהחגורה כאקדח, ללא המגע המרגיע של הסלולרי המוחזק ביד עם חפיסת הסיגריות והמפתחות של המכונית, ללא הבליטה המאוששת הזו במכנסיים. יש בוודאי אנשים רבים שלא מסוגלים להעביר יום מבלי "להרים אנטנה".

מדובר, אם כן, בסוג של התמכרות שיש להילחם בה. משום כך, פניתי לאנשים שמכירים היטב את מקצוע הגמילה, אלכוהוליסטים אנונימיים, להם יש רשימה מוכחת של 12 שלבים אותם יש לעבור על מנת להיגמל.

לטובת האזרחים, החלטתי להתאים את הרשימה להתמכרות לסלולריים, והפצתי אותה ברבים. התוצאות לא איחרו לבוא, והרי ההוכחה: לצד הסעיפים המקוריים צירפתי, בסוגריים, קטעי שיחה אמיתיים ששמעתי ברחוב, המוכיחים כי אנשים החלו לפעול על פי כללים אלה.

  1. אני מודה שאין לי שליטה על הסלולרי, וכי חיי יצאו מכלל שליטה ("הלו… הלו… רגע, אין פה קליטה!").
  2. התחלתי להאמין שכוח גדול ממני יכול להחזיר אותי לשפיות ("רגע, אני יוצא ממעלית").
  3. הגעתי להחלטה למסור את רצוני ואת חיי בידי האל, כפי שאני מבין אותו ("לא מבין, מה אמרת?!").
  4. ערכתי לעצמי רשימת-מלאי מוסרית מקיפה ("סליחה שלא חזרתי אליך קודם").
  5. הבהרתי בפני האל, בפני עצמי ובפני אחרים, את מהות העוולות שעוללתי ("אני לא אמרתי לו דבר כזה!").
  6. אני מוכן ומזומן שאלוהים יסיר ממני את הפגמים הללו ("תעביר את כל המסמכים לזקי, שיוריד לי את זה מהראש").
  7. בצניעות ביקשתי ממנו כי יסיר את מגבלותיי ("אתה דגנרט?! אמרתי לך להוריד לי את זה מהראש!").
  8. עשיתי רשימה של כל האנשים בהם פגעתי, ואני מוכן לתקן את יחסיי עימם ("אז קבענו לבראנץ'?").
  9. תיקנתי את יחסיי עמם ככל הניתן, אלא אם כן הדבר היה עשוי לפגוע בהם ("היי, זה שוב אני. בוא נשכח מהבראנץ'; אתה שמן גם ככה").
  10. המשכתי ברשימת המלאי וכאשר טעיתי הודיתי בכך ("כמה פעמים אני צריך לחזור על זה: אני לא אמרתי לו דבר כזה!").
  11. ניסיתי לשפר את הקשר המודע שלי לאלוהים, כפי שאני מבין אותו, דרך תפילה והתבוננות ("אמן שיישרף לך הבית, יא עקום. ביקשתי שתוריד לי את זה מהראש!").
  12. עברתי התעוררות רוחנית ("היי – אני יכול לשנות את הצילצול!").

אז הנה, יש תוצאות.

בכל מקרה, חשוב לי להדגיש שאם אתם מרגישים שהסלולרי משמש לכם כפאלוס, ואתם לא יכולים להיפרד ממנו בשום פנים ואופן, יש לי בדיוק את התכשיר שאתם זקוקים לו (פריטים 045 ו-126 מהקטלוג. המשלוח בדואר, דיסקרטיות מובטחת).

ארז אשרוב, שלהי המאה הקודמת

 

%d בלוגרים אהבו את זה: