סקס, חד וחלק – תוציאו משם את האצבע!

סקס.

בואו נשים את זה על השולחן.

סקס היא פעולה גופנית בסיסית, טריוויאלית אפילו, שמשום מה עשו ממנה מי-יודע-מה, למרות שאינה רחוקה בהרבה מחיטוט באף.

אמנם, חיטוט באף לא נעשה בצוותא, וגם אם יש סוטים מאוד בודדים שמחטטים זה לזה, עדיין לא שמענו על אורגיות חיטוט באף (אם כי זו קריקטורה שמחכה לקרות); אף אחת לא נכנסה להריון מחיטוט באף; זו לא פעולה שגורמת לנו לצעוק "הו אלוהים"; אפילו הטובים והיסודיים במחטטים לא צורחים "הו, אתה טוב!"; גם אם כולם יפסיקו לחטט באף, המין האנושי ימשיך להתקיים, אם כי יסבול מקשיי נשימה מסוימים; ובסקס עדיף שלא תהיה לך ציפורן ארוכה בזרת.

אז טוב, בסדר, אני מודה: זו לא ההשוואה הכי טובה בעולם. או בכלל.

אבל בעצם, כשחושבים על זה, יש הקבלה: סקס וחיטוט באף נעשים הרחק מעיני הציבור, לרוב במכונית, ושני האקטים די דוחים. לא, לא אותי, אלא אנשים כמו קנת' סטאר. אני די בטוח שהראשונים שהפכו את הסקס לעניין מגונה ומלוכלך היו אבות אבותיו של סטאר, שעקב בעיות של בסרות נפשית ורתיעה בסיסית ממגע גופני, החליטו לחבר בין סקס לבין תחומים כגון אהבה, ייסורי מצפון, נאמנות, נישואין, והכי אבסורדי – מוסר. כיום זה נשמע לנו חיבור טבעי, סקס ומוסר, אבל למעשה מדובר בשני תחומים שנעים ביקומים מקבילים ולא ניתן להפגיש ביניהם, כמו נניח ציור ומהירות: אתה עשוי להיות צייר נהדר, אתה עשוי להיות אצן נהדר, אבל אם אתה הצייר הכי מהיר בעולם זה אולי יכניס אותך לספר השיאים של גינס, אבל לא יהפוך אותך לצייר טוב. באותה מידה, אדם אינו מוסרי יותר כי הוא עושה פחות סקס, ומי שנמנע מסקס לחלוטין אינו קדוש, אלא סתם אומלל.

וזה בדיוק מה שסטאר ושאר האליזבטנים החסודים בעולם רוצים לגרום לנו: אומללות. הם רוצים שכמוהם, נרגיש שסקס הוא דבר מגונה, מרתיע, ונאמין שיש לבצע את האקט המכוער פעמים בודדות בלבד לאורך החיים, לצורך פרו ורבו, עד שהמדע יפטור אותנו גם מזה.

ועכשיו, אחרי דורות של דיכוי היצר המיני של בני האנוש, בחסות הדת והמוסר והפילוסופיה, מצאו החסודים דרך חדשה לדכא בנו את התאווה לסקס: הם לקחו את האיש החזק ביותר בעולם, והכריחו אותו לדבר על חיי המין שלו מול כל העולם, תוך ירידה לפרטים הכי קטנים. זה היה חזיון מחריד, משפט ראווה מהסוג שניתן להפיק רק בדמוקרטיה טוטליטרית כמו ארה"ב, אבל את ההשפעה האמיתית מקווים חסודי אומות עולם להשיג מאוחר יותר, דרך המסר התת-מודע שהם משדרים: "אם זה מה שאנחנו יכולים לעשות לאיש החזק בעולם, תארו לעצמכם אילו תיאורים ופירוטים נוכל לסחוט מכם!" לוחמה פסיכולוגית.

ואז אתה יושב בבית, ושוקל אם בכלל כדאי לך כל הסיפור הזה. הרי כל שימוש "לא נאות" שתעשה באיזשהו חלק מגופך, עשוי להוות חומר משפטי חשוב ורלוונטי לגורל האומה, ולפני שתספיק להגיד "איזו עניבה יפה" יכוונו אליך המצלמות, וכל ערוצי החדשות בעולם ישמעו מה עשית למי, מתי ובאיזה הקשר ועל איזו שמלה. יחטטו לכם בלי בושה. כשמחשבה מצמיתה זו מצטרפת לרוח הטורנדו הפוליטיקלי קורקטית המגיעה מאמריקה, זה כמעט מתכון בטוח לאימפוטנציה.

אבל, פה אני יוצא בקריאה נרגשת לאנשים הנורמליים באשר הם: הגיע הזמן להילחם ולהוציא את הסקס מהארון! הגיע הזמן לצעוד ברחוב בגאווה ולזעוק, "אני עושה סקס, וזה לא מעיק עליי!" הגיע הזמן להתייחס לסקס בטבעיות גמורה, במקום לסבך אותו עד כדי עירפול המחשבה.

אז אם אתם רואים ברחוב מישהי שעושה לכם את זה, גשו אליה ותגידו "היי, קוראים לי ארז, אולי נעשה סקס?" (אזהרה: אם לא קוראים לכם "ארז", תשתמשו בשמכם האמיתי). אם אתן רואות גבר בג'ינס צמודים, עם תחת מוצק ושרירי שמעורר בכן את התחושה הישנה ההיא, גשו אליו ואמרו "סקס?" ממה יש לכם לפחד – מדחייה? כמה פעמים ניגשתם למישהו ברחוב, שאלתם מה השעה והוא ענה, "אין לי שעון"? עשרות, אולי מאות פעמים. וזה מעולם לא הרס לכם את האגו.

אז קדימה, רומאים, חברים, בני ארצי: זקרו את נס המרד – צאו לרחובות וחפשו סקס באור יום מלא. המטרה קדושה: עם תום המהפכה יהיו בעולם פחות מלחמות, פחות נהגים יצפצפו בחוסר סבלנות (אם כי סביר להניח שימשיכו לחטט באף), פחות פקחים "יתקעו" תלונות, פחות סוחרים "יזיינו" אתכם, פחות עיתונאים "יכניסו" לכם. כבר לא יהיה להם צורך בתחליפים.

ומלבד זאת, הרבה יותר אנשים יתקרבו לדת, או לפחות יזעקו, "הו, אלוהים!"

ארז אשרוב, עם שקיעת המאה הקודמת

%d בלוגרים אהבו את זה: