שיר מולדת

*

 

מולדתי החמיצה –

ריבוי האפים המעוקמים אינו מפליא.

לפידים חשוכים של גזענות רצים באמוק ברחובות

מעלים עשן שחור של גומי נשרף

מבטם מוטרף ואמונתם עיוורת, משוחררת-נצרה.

 

מולדתי החמיצה –

קרום צהוב מצחין של שטנץ צעקות

כיסה על הלובן, חנק את התְּכוֹל,

אטם לב ושכל נתיניה.

 

הדמי-קרטיה היחידה במזרח התיכון

החמיצה הזדמנותה להפוך ליהלום.

נותרה אבן חן עכורה, חיקוי זול,

ארץ על פֶּחָמָהּ וחמתהּ השפוכה,

סוסה אצילה מנווטת-עגלונים אומני ליסטין וליבוי.

 

מולדתי החמיצה –

טעם רע ובטן מתהפכת ושכול-קרביים.

איפה הפלא?

 

א"א

%d בלוגרים אהבו את זה: