באמצע הדרך

*

כשנשבר לי הלב חניתי בצידי הדרך חסר יכולת תנועה.

מישהי שעברה שם עצרה לעזור לי, בנדיבותה.

היא הוציאה מתא המטען שלה מפתח לב מחושל, רופפה, רוממה אותי מעט מעל פני הקרקע על ג'ק, שיחררה, והחליפה לי ללב רזרבי. אחרי שטלטלה קצת בשתי הידיים לבדוק את החוזק הנמיכה את רגליי בחזרה אל הקרקע, הידקה, הטמינה את הלב הישן בתוך שקערורית אפלה מתחת לשטיח ונופפה לי לשלום בידיה השחורות.

הלב הזמני קצת יותר קטן, קצת יותר צר, והתוך שלו צבוע בצהוב של חוסר בשלות.

בגלל מידותיו הוא גורם לי לנטות על הצד, אבל אני ממשיך לנוע וסוחב לא רע בעליות, וזה לגמרי לא רע לטרנטה שנת 65' עם הרבה דפיקות, שפקחים חגים סביבה כמו אוכלי נבלות מעל דישון פצוע השוכב כבד-נשימה על קרקעית נחל חרב.

טארוּק אדמין 
מטורקית: א"א

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: