מֶרְד הנעורים

 

שיט, אני דרכתי על גללים
הם הסתתרו בין הצללים
עכשיו הנעליים קצת יותר חומות
שיט, נשאר לי קצת בתחתונים
זה לחלוחי ולא נעים
חבל שאין לי מגבונים זה בוודאי היה עוזר

שיט, יש ריח לא נעים בחוץ
כי בביוב היה פיצוץ
עכשיו יסריח כל היום מהחלון
שיט, עברתי בענן זבובים
בלעתי כמה עלובים
זה מדגדג לי בלשון, אוציא אותם עד יום ראשון
(אתם יודעים איך!

עכשיו יש לי קקי על הנייקי… אני לא אוהב לדרוך על קקה — זה גורם לי מועקה… נפשית… בא לי להשמיע צעקה — אולריקקקקקקהה! הנעל הצ'טקמקה… טוב, אלונזי, תיכף נגמרת ההפסקה, תוך פחות מדקה, ואני חייב לחזור לשיר. ג'ה טם…

שיט — כמו שכתב חנוך לוין במחזות
כמה הוא היה דלוק על תחתים ומעכסות
שיט — זה רק טבעי שזה קורה
ככה זה נראה לי….

שיט את התחתון אני מפשיט
ויש לי בעיה רגשית
עם לבנים לא נקיים בסוף היום
שיט, נגמר נייר הטואלט
והבידה אינו פולט
אני פשוט איני קולט נתקעתי כאן עם שיט, שיט, שיט….

א"א

%d בלוגרים אהבו את זה: