שלום, כאן המנהיג הבא שלכם, ארז אשרוב, הרב המקובל החילוני הראשון לציון צופיה! היום אדבר איתכם על העצמאות שלכם, ואומר זאת בפשטות: אינכם עצמאיים! בכל פעם שאני שומע את המילה עצמאות אני צוחק חה-חה. כי אתם כבולים. למערכת. פעם, פעם זה היה אחרת! כשאני רק הגעתי למדינה על אניית המעפילים לאב בוט, כבר בדרך חילקו לנו משימות: תחליטו אם אתם רוצים לייבש את החולה או ליבשת אפריקה! איך שירדנו מהאנייה לבשנו כולנו שלבקת חוגרת, ונשאנו ציונה נס ודגל וחפרנו וייבשנו והפרחנו. אל תסתכלו עליי ככה – אכלנו המון שעועית, אז כולנו הפרחנו בשממה! ולא שמעתם איש מתלונן על הוויטמינצ'יקים שגירדו לנו בתחתונים כשבנינו בחולות את העיירה צפדינה. כי אז לא היו לנו פינוקים ולא חפצנו בפינוקים. כאיש אחד היינו, וכאיש אחד הפרחנו! ובימינו מה? בימינו כל אחד מפריח בסתר, להנאתו הפרטית. ואני אומר די! לא עוד! הגיע הזמן להשיב לנו את העצמאות האבודה. במדינה שבה בני נוער שיכורים משתלטים על השיח הציבורי בפארקים העירוניים, שבה יש יותר בנייה לגובה מאשר לרוחב, ולימודי הליבה זרועים דיבה זהבה, את ואתה, אתם ואתן, אני ואנוכי, הם אנחנו העתיד של זה. כי אם לא עכשיו מי, ואם לא אנחנו אימתי?! אז בואו יחד נשנס ברכיים, נחדד מרפקים, נניף סנטרים במקום לגלגל עיניים לשמיים הזרועים ענני חשרה! הבה בואו ונישא ברכה חבס! כולנו ביחד נוכל לשנות את זה ולעשות לחוד את מה שכגוף המוני של אינדיבידואלים לא היינו יכולים לעשות בתור בני אדם פרטיים שמהווים חלק מהקולקטיב. כי זה הסוד, ותקשיבו לי טוב: אתם תצייתו לי, ואני אתעשר על חשבונכם! אז קומו! קומו עם חלקה בלייזר מבצע שני בתי שחי במחיר אחד, ובחרו בי, בחרו בעצמאות!
שלכם ובשבילכן, הרב ארז אשרוב (בקרוב על בולים בסניף הדואר הקרוב לבתיכם).
החיים בתהיתי 