ג'יי-די

***

ברגע שהתעורר הבין מה קרה בלילה הקודם. לא, שיחזור מוחלט ומדויק לחלוטין של המאורעות אמנם היה קשה עליו, אבל הוא הרגיש, יותר מאשר נזכר, כי שתה יותר מהרצוי. הרבה יותר מהרצוי. המוח שלו המהם בהתמדה כמו קו מתח גבוה, תפקד בעמימות כמו מעבר למחיצה, הפה היה חָרֵב והלב לקח חלק במרוץ סוסים שמעולם לא הימר בו. הוא שנא את היקיצות הללו, אבל הן המשיכו לפקוד אותו.

מה שהפתיע אותו באמת הייתה הגופה שהייתה שרועה לצידו בפה פעור ובאיברים פרושים בצורה לא מחמיאה. הגופה אמנם הראתה סימני חיים, אבל זה לאו דווקא עודד אותו. המראה שלה העלה בו תמונות קטועות מליל אמש. כשנמרח החוצה מהמיטה התברר לו שהוא לא בדירה שלו. הייתה בזה משום הקלה – הוא יברח לפני שתתעורר, לפני שיצטרכו שניהם להתמודד עם הנימוסים הלאים של הבוקר שאחרי, עם התירוצים הדחוקים לנטישה מהירה, ועם ההבטחות הריקות לשמור על קשר.

הלילה שלפני היה עניין שונה לחלוטין.

ברגע שנכנסה לפאב הרגיש אליה משיכה עזה, ומשהתיישבה על ידו על הבר הבין שזה נועד לקרות. היא לא הייתה יפה במובן המקובל של המילה, אבל היה בה משהו מסקרן, ממזרי, והיא הייתה מבוגרת ממנו בעשר שנים לפחות. דיברה אנגלית אמריקאית. כשהזמינה גם היא ג'ק דניאלס הסיק לוגית שאיתה יבלה את החורף המתקרב. הם פיתחו שיחה, עד כמה שהמוזיקה אפשרה, צחקו. רגליהם נגעו. גל ריגוש עבר בגופו. הוא היה מאוהב.

היא כתבה לו על מפית: If you want a J.D, come with me. הוא לא ידע מה משמעות ראשי התיבות, אבל הרעיון הכללי היה נהיר, והוא הרגיש היטב את התשוקה משחקת בצרור המפתחות שלו. הקומבניזון השחור שלה, מתחת לבגדים, הגביר את רעם הגונגים בראשו לרמה מסוכנת. הם יצאו לאוויר הקר של הלילה, שיכורים, מתנדנדים, על פסגת העולם. בקושי הצליח לפתוח את המכונית. התנשקו, התמזמזו, התאפקו עד הבית. איך נהג לעולם לא יצליח להיזכר. גם בסקס לא ייזכר, ואת שמה ממילא לא ידע.

עכשיו הוא הביט בה מקרוב, בסקרנות שימפנזית, כשהוא מפנה את ראשו אנה ואנה, מנסה לבדוק מה בדיוק מצא בה, לחפש אולי זווית אור שתחמיא לה יותר ותרפה מעט את הרגשת האכזבה שלו, תסביר לו מה מצא בה ולאן זה נעלם. אפס הצלחה. הוא השתין לה בכיור ויצא.

במכונית ניסה לשוות לשיער שלו מראה מסודר, תקע גרעפס בניחוח ג'ק דניאלס ונסע הלאה. הוא הבטיח לעצמו שיותר לא ישתה ככה.

זה הצחיק אותו.

כמעט.

א"א

מודעות פרסומת

2 תגובות (+הוסף את שלך?)

  1. עתליה יהלום
    יונ 16, 2012 @ 21:51:17

    יצרים וזימה ורגש מתערבבים יחד תחת חסות הלילה והאלכוהול..יכולה לחוש את הסצנה הזו שם
    נהניתי והתענגתי רוויית מתח מכתיבתך ארז
    תודה

    הגב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: