מחאה שקטה

אני לא אוהב את איש הכפר –
הוא תמיד משאיר אחריו גבשושיות שחורות של בוץ וגללי פרות ויחמורים שדבקו לו בחריצים הקטנים של הנעליים הכבדות

אני לא אוהב את העירוני
עם שרידי שקיות הסוכר החום ונוזלי השטיפה המוסדיים שמחלחלים לו לסוליות הזמש

אני לא אוהב את הגלילי
שלנצח יותיר אחריו שאריות ישועיות ופתיתי סמים קלים ורוחניות בדולר מהדונם הפרטי

לא אוהב את הצמחוניים
עם נטף מי הטופו שלהם ונופת הצופים וצוף הפלצנות וכל שאר הנזילות שלהם

לא סובל את הקרניבורים הלהוטים
עם נגירת השומנים וחגיגות על האש הנתעבות והצילומים החרוכים שהם מעלים לפייסבוק וכל העשן והפחם שחודרים לסנדליהם

לא אוהב את אנשי הקריירה
המחויכים המגולחים הקרחים שנעלי הצבא שלהם משאירות אחריהן כתמי דם פרולטריון

לא סובל את אנשי ההייטק
עם מסכי המגע הדביקים והאפליקציות הילדותיות והעמילן ואופני השטח המסריחים מזיעה ופירורי חטיפי האנרגיה שמשתחררים משרוכי נעלי הרכיבה שלהם

לא אצלי בסלון פוליטיקאים
שמוכרים את נשמתנו כדי שייקרא שטר על שמם ושמדשדשים בצואה הפרלמנטרית שאחרי זה ינגבו על מפתנינו

השטיח שלי לא ערוך לקראתכם!

לא.

הכי טובים המיואשים, הקבצנים, הלא חפופים ולא מקווים, דעוכי אור העיניים, השקטים שיודעים בדיוק איך להלך בארץ החיים, יחפים ועל קצות האצבעות.

כי מיילס צדק – יש לדחוף עמעם בגרונות האווזים של כל החצוצרות

והכבאים יודעים שכל אש יש לחנוק בשמיכות

ואני כי יש לי כל כך גדול מתחשב ומרכיב עליו משתיק קול.

א"א

מודעות פרסומת

2 תגובות (+הוסף את שלך?)

  1. מיכל
    פבר 13, 2012 @ 00:55:04

    (-:עוד!

    הגב

  2. מיכל
    פבר 13, 2012 @ 00:55:24

    עוד!

    הגב

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: