פרגמנט פציח

"האטומים. להתרכז באטומים," הוא חשב אחרי שהשליכו אותו מהקומה האחת-עשרה.

"האספלט ואני בנויים בעיקר מחלל ריק, ואין הבדל במוצקות שלנו. אין דבר שהוא באמת מוצק. קצת ריכוז ואני אוכל להיטמע בקרקע במקום להימרח עליה. זה יהיה כמו ליפול על מזרן. הנה, עכשיו!"

אורי ברוכין, שעשה שיעורים בחדרו בקומה השנייה, שמע צליל שעשה לו חשק לאבטיח.

א"א

מוזיקה סתווית לכלי מיתר וכלי הקשה

אודיו

עץ-שיח מרובה-גזעים משמש לי חופה, מצל עליי בגינה.

אני יושב מתחת לקודקודו עם כוס קפה, ומקשיב. הרחוב שקט לחלוטין, שליו, וכל מה שנשמע זה המיית הדבורים שיונקות מהצוּפָנִים, זמזום סטריאו המוני סטטי, שהשינויים בו גליים. כמו תזמורת סוֹסטֶנוּטוֹ גדולה של כלי מיתר חרישיים.

הפעלתנות של הדבורים גורמת לגשם של פרחים, טפטוף בלתי פוסק של קולות הקשה רכים, טפיחות מרומזות, עמומות, נתז דק אקראי. הפרחים מיניאטוריים, כרוביות מיקרוסקופיות עם לקט אבקנים צהובים בפנים.

הדבורים המממזמזמזממםםם והפרחים טק-טיקי-טק טיק-טקי-טק-טק. מוזיקה סתווית לכלי מיתר וכלי הקשה.

לו היה לי להביור, הייתי שם קץ לזוועה הקקופונית הזאת בן רגע.

א"א

%d בלוגרים אהבו את זה: