ממצאי ועדת החקירה הממלכתית לשריפה שהשתוללה ביערות הכרמל בין התאריך 2 בדצמבר 2010 למועד בלתי ידוע

צילום: אריאל קסיס

מאחר שהבנתי שהמדינה שלי אוהבת מאוד לחסוך על כל מה שלא עושה "בּוּם!", או לחלופין לממן לימודים של אברכים לא קיימים, החלטתי לחסוך למדינתי היחידה הרבה מאוד זמן וכסף, ולהקים בחטף ועדת חקירה ממלכתית חד-אישית דו-סעיפית, שתגיש מסקנותיה במהירות וביעילות וללא כל עלות (ואפילו עם מידה של פיוט!), שהרי לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין מה קרה פה.

1.     מי שצריך היה להתריע, התריע: הן מבקר המדינה, הן אנשי שירות הכבאות, אבל כאמור המדינה אוהבת לחסוך. למה לבזבז כסף על אמצי מיגון, כשאפשר להוציא אותו על אמצעי תקיפה? וכשחוסכים במקומות קריטיים, קורים דברים משונים.

משום כך, האשם העיקרי הוא השר האחראי המזניח, שלא נלחם על מצבת כוח אדם הגיונית ולא על ציוד כיבוי שריפות ולא על מטוס או שניים למִזְעָר. במדינה מתוקנת, היינו מוצאים אותו ירוי במשרד שלו מחר, יום ראשון, ולידו פתק התאבדות. אלא שאנחנו מכירים את החומר האנושי שיש לנו פה, ויודעים היטב שגם בשבת זאת הקדושה הוא מוקף יועצים וספינרים ופוסקים שמטרתם לשפוך את אשמתו על גוי כזה או אחר של שבת. למען לא יחרף נפשו.

הוא לא היחיד כמובן. קדמו לו והיו סביבו עוד כאלה, וכל אחד מהם אשם הרבה יותר מהמצית האלמוני, בין אם עשה את מה שעשה במזיד או מתוך שלומיאליות. כי מאיפה לו למצית לדעת שהוא ניצב מול מעצמה ללא כוח כיבוי שריפה? (מה שעכשיו יודעים כבר כולם).

האנשים שאחראים למחדל הזה סיכנו אותנו יותר מכל מרגל ומדליף מסמכים וסוכן זר שהם אי פעם העלו או ניסו להעלות לגרדום. האנשים האלה סיכנו את המדינה באופן שאם אויבינו היו קצת יותר מאורגנים, היו מנצלים לעשות בנו שמות. ולא רק שסיכנו אותנו, אלא שהם האחראים הישירים והיחידים למותם של למעלה מארבעים בני אדם, ולכך ששריפה גדולה אבל סבירה הפכה לאסון האקולוגי החמור בתולדות המדינה, ולקטסטרופה אנושית.

כבר מחר יש לערוך מסע קניות קדחתני.

2.     העובדה שהאוטובוס עם הצוערים נכנס למקום אליו נכנס, מלווה ברכבים משטרתיים, כמו גם ריבוי הדיווחים הסותרים מהמוקדים ומהכוחות השונים, מראה שלא היה חפ"ק מסודר, לא חמ"ל, לא ניהול מבצעי מאורגן, מה שכנראה מעיד על כך שאין פקודות מסודרות לאירועים בסדר הגודל הזה, ולמה שיהיו, אם איש לא יוצא מנקודת הנחה שזה יקרה?

איך לכל הרוחות מניחים לילד בן שש-עשרה לקחת חלק בכיבוי?! אלעד ריבן היה צעיר מדי מכדי שיתווסף לשם שלו ז"ל. אבל כשאין כוח אדם, מקופחים חיי אדם.

הרוב המוחלט של המיתות באירוע הזה – אם לא כולן – היו מיותרות וניתנות למניעה.

רכב גדול עם שלושה אנשים, ווקי טוקי ושני סלולריים זה לא חפ"ק. ככה לא ניתן לתאם בין כל הכוחות, ככה אתה לא יכול לקבל תמונת מצב, ככה לא ניתן לארגן מבצע כזה. מישהו – מן הסתם פיקוד העורף – אמור להיות מוכן לכל תרחיש, עם פקודות הולמות ורשימות מעודכנות, ולשבת בחמ"ל מסודר שמקשר בין כל הכוחות.

והרי מסקנות הוועדה:

1.     לערוף ראשים

2.     לעשות קניות

3.     להכין פקודות מבצעיות ראויות

א"א

וגם: עיטור מיוחד לכל מי שלקח חלק במבצע הזה

ובנוסף: גם שלי יחימוביץ' ידעה

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: