קורותיו ומשביו של ארז אשרוב, איש רוח

fan-04-june.gif

כמו ברוב השנים האחרונות, אוגוסט הגיע כבר בתחילת יולי, והחל להשמיע את שירתו המיוזעת בעוד הבל פיו הלחלוחי ניגר על העור כמו תזכורת אחרונה להפרזה סקסואלית של ליל אמש.

ואם לנסח את זה באופן פחות פיוטי – קניתי מאוורר.

שלא כמו בשנים קודמות, הפעם הלכתי על הטופ שבטופ: מאוורר רצפה מתכוונן, קטן, קומפקטי היי-טקי סטייט-אוף-דה-ארטי. מכשיר חשמלי צמוד-קרקע, איכותי, חזק, שקט, ש"מפזר אוויר". זהו פלא טכנולוגי נעים למראה, נמוך, שבאחוריו רשת שכולה קווים ישרים שנמתחים מהמרכז והלאה (או מתנקזים אל המרכז, תלוי בנקודת המבט שלכם), ובקדמתו רשת מסתובבת, גלית, שבצירוף הסיבוב הנלבב של הלהבים, השפעתה היפנוטית.

מחבר לחשמל, מכוון, מתיישב, מחייך, מצפה למשב רוח אימתני. יוק. שום דבר. למפזר האוויר הפלאי יש תכונה שבכירי המדענים טרם הצליחו לפתור את סודהּ: הוא מצליח לפזר כמויות עצומות של אוויר, לכל רוחות השמיים, ורק אליך זה לא מגיע. תמונות שעברו בירושה במשפחה מאז המאה ה-17 מאיימות להיתלש מהקיר; מסמכים חשובים נקרעים מהקלסר ועפים בחלל החדר; וילאות מתנופפים ברוח העזה, ורק באקלים המיידי העוטף אותך הכל עומד. החדר שלך הופך לקוטב פרוע של רוחות משתוללות, ובמרכז אנטרקטיקה סחופת הרוחות הזו יושב אתה, מיוזע ומיוסר.

170 שקלים. אבל לפחות אבות אבותיך המשקיפים מהפורטרטים על הקיר נהנים.

ביקור חוזר בחנות למוצרי חשמל גילה נס טכנוקרטי חדש: "מאוורר עמוד" – יש לו את כל התכונות של המאוורר המפזר אוויר, אבל הוא הרבה יותר אסתטי, דק ואתלטי כמו מערכת סטריאו של B&O, מפוצל, רב-שלבי, מולטי-כיווני ותלת-תכליתי. תענוג.

מחבר לחשמל, מכוון, מתיישב, מחייך, מצפה להוריקן אימתני. יוק. שום דבר. למאוורר העמוד הפלאי יש תכונה שבכירי המדענים טרם הצליחו לפתור את סודהּ: הוא עושה רעש של מאוורר, יש לו להבים של מאוורר, בחנות נשבעו לך שהוא מאוורר, יש לו תעודת אחריות של מאוורר, אבל יש דבר אחד שהוא לא עושה: מאוורר.

בניגוד למפזר הפלאי, שעין הסערה שלו עוקבת אחריך כך שלאן שלא תלך הרוח תנשב מסביבך ולא עליך, פה הרוח סתם לא נושבת. רק אם תעמוד ללא ניע בנקודה מאוד מסוימת, ספציפית לעילא, קרובה עד בחילה לעמוד, תוכל לחוש במשב קל שבקלים, כאילו ילד שובב נושף עליך מתוך קשית של "טרופית".

שוב בחנות, העיניים נופלות על דבר מה יפה בתכלית, שכל כולו קלאסיקה א-לה מרילין מונרו: מאוורר שולחני סטנדרטי מתכוונן, רחב-מניפה, זקוף, גאה, לא כמו כל הבולשיט המודרני. משהו שאפשר לסמוך עליו. 210 שקלים וזה שלי, עם הבטחה שמדובר במכשיר הכי שקט בשוק.

מחבר לחשמל, מכוון, מתיישב, מחייך. נכון, הוא שקט. אמת, הוא חזק. אבל – בעיה: כשהמאוורר הקלאסי מצוי במצב סטטי הרוח כל הזמן מכה בך, ואז מתרחשים שלושה דברים:

1. הצוואר שלך נתפס

2. העפעפיים מתייבשים ואתה חש עייפות

3. אתה חוטף אנגינה

4. כל התשובות נכונות

לעומת זאת, כשהמאוורר במצב סיבובי, הרוח נופלת עליך רק לעיתים רחוקות. רוב הזמן המאוורר משתהה בשני הקצוות הקיצוניים של החצי-סיבוב שלו, ומפיח רוח חיים בקירות, בטלוויזיה, במדפים, בארונות ובקיצור – בכל חפץ דומם שלא תרם להוצאה הכספית הבלתי נסבלת הזו!

טוב, די. כלו כל הקיצין. קצו כל הכילין. שמישהו יעשה לי כלים. לא נותרה ברירה אלא לחזור למקורות הכי קדומים, למכשיר שהקל עלינו את הקייצים של ילדותנו הקדומה: מאוורר התקרה. הלא דבר ידוע הוא שמדובר במכשיר אמין, שלא עושה חוכמות, אינסטרומנט אגדי שלחסות תחת כנפיו יותר טוב מאשר לחוש במשק כנפי השכינה.

מה שמזכיר לי – נגמרה הטחינה.

קונה (370 שקלים, מבצע מיוחד, אחרון במלאי, שלושה תשלומים שווים ללא ריבית), רוצה לחבר לחשמל, לכוון, להתיישב, לחייך, אלא מה – היום כבר לא מוכרים לך דברים בחתיכה אחת. היום הכל קיט, להרכבה, סט לבלי שאת. יש כמה, 37 חלקים? הרוב ברגים… זה חייב להיכנס לכאן, זה בטח פה… אין ספק שהחלק הזה שייך לזה… תוך מקסימום שש-שבע שעות, שלושה-ארבעה כדורי הרגעה וחמש קפיצות של הפקק הראשי, המאוורר מוכן לתלייה מהתקרה.  

תולה, מחבר לחשמל, מכוון, מתיישב, מחייך: זה עובד! עשית את זה בעצמך! אלא מה, הקלה וקוץ בה: למאוורר התקרה יש שלוש מהירויות. אלה לא נמדדות דווקא לפי עוצמת הרוח, אלא יותר לפי עוצמת הרעש. ויש רק עוצמה אחת שבה הרעש נסבל: 1, האימתנית ביותר מבחינת פיזור הרוח. על המתג כתוב:

4. חלש

3. בינוני

2. חזק

1. הדקו את החגורות והצמידו את מסכות החמצן לפנים

איכשהו, אפילו כשמאוורר התקרה מכוון לעוצמה 1, הוא עדיין קצת מרעיש והרבה לא משיב את רוחך; גם פה יש מוקד מאוד ספציפי של רוח, וחייבים לשבת תחתיו. תזוזה לכל מקום אחר בחדר תגרום לירידה דרסטית בשמחת החיים שלך.

הפתרון שמצאתי לכל זה פשוט, גם אם הוא עולה לי בדמים כשמגיע חשבון חשמל: אני מפעיל את ארבעת המאווררים יחדיו. ככה, כל קו גובה, כל רום, כל נ"צ, כל משטח טרופי בחדר בו אני נמצא מכוסה מבחינת איוורור. מהרצפה ועד התקרה הומה החדר רחש מנועים מסתובבים, מאווררים בכל הגבהים ממלאים את החלל ותופסים את מקומו של הריהוט, ואם יבקשו אני מסוגל לספק מספיק רוח לחתונת מונסון.

הבניינים השכנים לי מגיפים את התריסים מאימת הרוח שאני מייצר. ציפורים הפסיקו לנדוד לכאן. כשאני שוכח את המקרר פתוח הוא קופא. ורק לי עוד קצת חם. איכשהו, למרות הכל, אני לא מקבל מספיק רוח.

אז קניתי בדולר מאוורר שולחני קטן, שעובד על בטריה, אותו הצמדתי לחולצה. הזמזום מהדהד ורוטט מבית החזה לגולגולת וישר לתוך האוזניים, אבל איזו בריזה נעימה.

א"א

מודעות פרסומת

2 תגובות (+הוסף את שלך?)

  1. arnon
    יול 11, 2009 @ 01:21:56

    אחרי כשנה אני חושב, נתקלתי בך ב- ק.ד.מ. אצל דניאלה לונדון, והריני מצהיר – הצחקת אותי מאוד . אחטט עוד. :P :P :P

    הגב

  2. asherov
    מאי 18, 2016 @ 10:35:08

    הקטע הזה נכתב בעידן רחוק, בימים בהם השתמשו בנייר לפרסם כתובים, אנשים לא נבהלו מהרעיון להתיישב ולקרוא יותר ממאתיים מילים, וכנראה לפני ההתחממות הגלובלית, כי היום אוגוסט מתחיל כבר במאי.

    בתקופה ההיא גם עסקתי בהדרכת מחשבים, ואני זוכר היטב את היום שבו התקנתי מודם 24K בגן ילדים, כשהגננת ניגשה אליי וביקשה שאסביר את הטכנולוגיה לתלמיד היחיד שלה שגילה עניין כלשהו בקופסה בצבע בז'-נעליים-אורתופדיות-של-זבניות-קונדיטוריית-"העוגה", אחד מרק צוקרברג.

    הרבה אני לא זוכר ממנו, חוץ מזה שהיה לו מבטא אמריקאי מעצבן ושדרכו לאותת לי שהוא מבין על מה אני מדבר הייתה לזקור אגודלים.

    הגב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: