זעם תחת השטריימל

צרור אנקדוטות סופו-פסיכו-סוציו-משהו, שיותירו את הקוראים הלומי רעם שלפני הסערה ואת הקוראות פעורות פה לשטן, ואת כולם אנוסים על פי הדיבור

***

ראשית, תוספת של הרגע האחרון: איוב היה איש שְׁחוּחַ-אל

~~~~~

 

* אסטרונאוטים – אנשים המבזבזים את זמנם ברִיק

 

* הומלס – הפוך אותנו לעמוד הבית שלך!

 

* בגיל 12 כבר הייתי מאוד מפותח רגשית – בכיתי כל הזמן

 

* מדי ערב נוטל קולר, רצועה, פותח דלת, יוצא אל הרחוב ומוליך את עצמי שולל

 

* היו ימים שהייתי אכול נוסטלגיה. היום אני רק יכול להביט על התקופה ההיא בגעגועים

 

* ישוע הנוצרי היה יהודי. עוד קורבן של בעלות צולבת

 

* "מאני" (מוטו)

 

* הילדות חורקות שיניים בלילה. שוב אכלתי בוסר

 

* כשאנשי הייטק מתעלפים הם רואים מסך כחול מול העיניים

 

* ניתן לסכם את כל ההבדל בין אנגליה לישראל במילה אחת: ביטר. להם יש בירה ביטר, לנו יש אבי ביטר

 

* דרכינו לא יצטלבו עוד – זה לא מנהג יהודי

 

* אני לא מוכן לדבר שלא בנוכחות עורך דין. במחשבה שנייה ולאור היכרות עם עורכי דין, אני לא מוכן לדבר בנוכחות עורך דין

 

* "ילדים, אבא רוצה אתכם עם כולם, ברדודים" (1948, בבריכה, מסר שלא הובן כהלכה)

 

* תפוח אדמה מילא, אבל בטטה אני לא אוהב

– כן, גם אשתי לא אוהבת בטטה

 

* מראה מראה שעל הקיר, האם את יודעת לענות גם על מבחן אמריקאי?

 

* אל תתלוננו על המצב הכלכלי; אני האיש היחיד בעולם עם אוברדראפט בבנק הזרע

 

* חייבים לצאת מהשטיחים! מסע פרסום לשואב אבק חדש

 

* לזה שהיא קוראת את המחשבות שלי התרגלתי. ניחא. אלא שצליל הדפדוף מונע ממני שינה

 

* תנו לנו מנוח! – הסלוגן החדש של חברה קדישא

 

* אם אתה נמצא לבד ביער, ומוחא כפיים ביד אחת, מה בדיוק אתה עושה עם היד השנייה, אפשר להבין, אשרוב?!

 

* הטמפרטורות רגילות לעונה, הבעיה שאנחנו עוד לא התרגלנו

 

* אני לא ממש משכיל. בבי"ס היו לי בעיקר מורות רוח

 

* אני מאחר כרוני. אתמול איחרתי לשיעור האבטלה

 

* אני לא מתקלח כי אני נקי טבעית – אני שטוף זימה

 

* המצאת הסקסופון הייתה תגלית מרעישה

 

* אני לא מוכן להיות חבר במועדון שמקבל חברים

 

* למה למכוניות ובתי עסק אין גם אזעקת הרגעה?

 

* הבעיה הגדולה שלי היא שאני סולח לעצמי על הכול, על הכול, וזה פשוט בלתי נסלח בעיניי

 

* מדי בוקר, כשאתם מתעוררים, אתם צריכים להגיד לעצמכם "היום הוא היום הראשון של תחילת המשך הראשית של מה שנשאר מחיי פלוס מה שהיה קודם". או משהו כזה. פעם אנסח את זה יותר טוב

 

* למה אי אפשר להשיג בשום מקום פסקולים של סרטי סקס?

 

* אז שום הוא האנטיביוטיקה של הטבע, אה?! יפה, עכשיו שהטבע מסודר, מה אני לוקח?

 

* למה אין סחיבת פצוע-נפש?

 

* יותר אני לא מבשל פסטה בצורת קונכיות. הם מתים מחובקים!

 

* נסענו לתרשיחא לחפש אותו, אבל הסתבר שאין נביל בעירו

 

* אני כל כך חשוב, שעוד יקראו על שמי קבר!

 

* "פרנויה" היא מילה נרדפת

 

* כל המציל נפש בישראל, כאילו הציל עולם ומלואו. אבל רק כאילו. כל המציל עולם ומלואו… זה כבר סיפור אחר

 

* הבעיה היחידה שלי עם מלחמת הקיום היא שאני פציפיסט

 

* הזורעים בדמעה מסתכנים: עוד תצמח להם שעורה

 

* נכון, הזמן מרפא הכל, אבל אל תפסיקו עם הקרם האנטי-פטרייתי

 

* אין דבר כזה משיכת-יתר: אתם תמיד מושכים פחות מהנחוץ לכם

 

* דעו לכם: אם תחברו את חוטי החשמל של המיקרו-גל הפוך, כלומר את המינוס לפלוס ולהפך, תקבלו מאקרו-גל: מכשיר שמקרר דברים במהירות. נסו זאת!

 

* מה שבאמת מפחיד אותי היא המחשבה שאנימציות גיף ממשיכות להשתולל במחשב גם כשאני לא רואה אותן, ומתנהל לו עולם קדחתי והיסטרי של תמונות מתחלפות. הרעיון מתיש אותי

 

* לפעמים אני נוטה להאמין שכל העולם והקיום שלנו הוא רק חלום של אלוהים, ואני מביט לשמיים וצועק לו "תתעורר, יש לך סיוט!"

 

* כל עבודה מכבדת את בעליה, אלא אם כן אתה פקח חניה של העירייה, או מבקר טלוויזיה

 

* נכון, לחתולים יש תשע נשמות. אלה החדשות הטובות. החדשות הרעות הן שיש להם רק גוף אחד

 

* לא כל הנוצץ זהב הוא, אבל היי – לפחות נוצץ

 

* גורלי שפר עליי, וזה עוד כלום לעומת מה שעולל לי לאחר מכן

 

* "בסך הכל רציתי לרדת לעם" (אשתו של קלאודיוס, אחרי האורגיה)

 

* לעולם אל תסתובבו לבד בערבות: לשם משחררים את כל האסירים!

 

* ונניח שאני לוקח כשותף לדירה סוטה מין – מי יתקע לידי… טוב, זה לא הניסוח המתאים

 

* עשה לך חבר וקנה לך רב, ואם אתה כבר במכולת, נגמר לנו החלב

 

* אין נביא בעירו, אבל ניתן להשאיר הודעה אחרי הביפּ

 

* לכל המורות שלי מהתיכון, שלום.

זוכרות שתמיד אמרתן לי "יש לך פוטנציאל ואתה פשוט לא מנצל אותו"? זוכרות?! א-אה: טעיתן! איך עבדתי עליכן! עברו 20 שנה ואתן יכולות לאכול בחזרה את המילים שלכן – מעולם לא היה לי פוטנציאל!!!

 

* רגע לפני תחילת ההסתערות, מישש טוראי ריאן את הבליטה בכיסו והרגיש ביטחון רב: הצדפה עדיין שם, חייך לעצמו, כשהוא שומע באוזני רוחו את מה שאמר לו הרבי: "צדפה תציל ממוות"

 

* נישואי נוחות – מושג והיפוכו

 

* תשבץ הגיון – מושג והיפוכו

 

* אתלטיקה קלה – מושג והיפוכו

 

* הון עצמי – מושג והיפוכו

 

* כשהציעו לי ללכת לקורס קצינים, ידעתי שהכינו לי מלכודת וסירבתי. הרי כל נעוריי הבחנתי בשלטים שאמרו "זהירות מדרגה"

 

* אל יתהולל חיגר כפיסח

 

* אם בקומדיות יש מכונות צחוק, למה בדרמות אין מכונות בכי?

 

* לכל אדם יש שם אשר נתנו לו הוריו, ואשר בגללו יצחקו עליו חבריו (מוקדש ליהודית קציר)

 

* נכון, יכולתי ללמוד מטעויות של אחרים, אבל מה הטעם? – הטעויות שלי היו הרבה יותר טובות

 

* ונסן דה סנט-רזיליון נולד עם כפית של כסף בפה, מה שהצריך ניתוח דחוף. מאז ועד סוף ימיו היו חייו רצופים תחלואים ואומללות וביקורים בבתי חולים

 

* מי שאוכל לבד מת לבד, אבל הסיכויים שימות מרעב נמוכים

 

* פריז אולי שייכת לנאהבים, אבל אין להם את התעודות המוכיחות את זה

 

* תעשיית הסרטים הישראלית הייתה זוכה לעדנה אילו כל הרבנים שלנו היו הולכים בדרכו של הרב רפאל הלפרין ומתמחים באמנויות לחימה שונות. בשיטת הדירוג החדשה, רבי היה מקבל, לדוגמה, דאן 5 ביהדות; אדמו"ר דאן 6 וכן הלאה. או אז היינו זוכים להפיץ בעולם סרטי פעולה כגון השוס הגדול, גֵר אחד רחוק מדי, אגרוף הגמרא, השוחט ובודק, אברך הזעם, מניין הנועזים, שובו של הגולם, זעם תחת השטריימל, בעבור חופן אתרוגים וכן הלאה

 

* כרעם ביום בהיר? הרבה יותר מפתיע הברק שבא לפניו

 

* מבצרו של לורד דאנקסברי הוא ביתו

 

* יולנדה עמדה ללדת בכל יום. הרופאים הזהירו אותה שזה קצב לא אנושי, והציעו לה לחשוב על אפשרות של פעם שנה

 

* איך הפך מוצרט לגאון ללא קלטות "בייבי מוצרט"?

 

* מכונית היא כלי רכב שמטרתו להביא אותך במהירות ובבטיחות האפשרית מנקודה A, למוסך הקרוב

 

* האמת היא נר לרגליי, ואני עושה עליו פוּ

 

* צ'י קונג – הצליל שמתקבל כשמתעטשים ליד גונג

 

* הלכתי לאלכוהוליסטים אנונימיים, אבל אחרי כמה זמן ראיתי שזה לא בשבילי: אני רוצה להיות מפורסם!

 

* "יש להפריד בין צבעים". הוראת כביסה שנלקחה צעד אחד רחוק מדי בדרום אפריקה

 

* אני סובל מתסמונת שירשתי מסבתי – הצורך הקומפולסיבי לתלות כביסה. בספרות הרפואית זה נקרא "אטביזם"

 

* הכיתי בברזל בעודו חם. נכוויתי

 

* הפטריוטיזם הוא מפלטו האחרון של הנבל, אבל תמיד יש את דרום אמריקה כאופציה

 

* הכיסא הוא מפלטו האחרון של הטייס

 

* אני מניח לרוח לפסל את שיערי, לשמיים להיות לי גג, לאוויר להיות מזוני. במילים אחרות – אין לי גרוש על התחת

 

* לסיום, תרגיל נועז –

כעת אכתוב בהקלדה עיוורת את המשפט

"רזי ההקלדה העיוורת נהירים לי לחלוטין":

רזי הה'ךשה ביוררצ נביקין לע חעחטואע8ו

© ארז אשרוב

מודעות פרסומת

3 תגובות (+הוסף את שלך?)

  1. אריאל
    מאי 14, 2009 @ 06:48:46

    איזה כיף על הבוקר

    הגב

  2. תהיתי
    מאי 14, 2009 @ 07:28:31

    אהה – בונז'ור!

    הגב

  3. חלת דבש
    מאי 14, 2009 @ 11:38:44

    מסכימה עם קודמי.

    הגב

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: