הסכנה שבתהילה

בארץ יש רק שתי ערים שנקראות על שם אנשים.

הראשונה היא הרצליה, כמובן, על שם חוזה המדינה; והשנייה היא נהריה (מעט יודעים זאת), על שם נאהר-א-דין, משחרר ירושלים מידי הצלבנים. כיום זה כבר לא קורה – חלון ההזדמנויות הזה נסגר לעד. כיום קוראים לערים ולישובים על שם שירותים סלולריים (מודיעין; גינתון), על שם עדיים (קשת, שרשרת), או על שם משחקי ילדים (מחניים,אבו רוקייק).

כך קורה, שהכבוד הכי גדול שיכול לייחל לו אזרח המדינה בימינו, הוא שיקראו רחוב על שמו. דמיינו לעצמכם את ההרגשה הנפלאה של אדם שגר ברחוב שנקרא על שם אביו, או סבו. תמיד תהיה לו תשובה קולעת למי שיקניט אותו בשאלה: "כאילו מה, זה רחוב של אבא שלך?!"

אלא שהתהילה הזאת היא חרב פיפיות. לעיתים קרובות קורה שהרחוב קם על יוצרו. דוגמה טובה לכך הוא רחוב רוקח. מעטים יוכלו להגיד לכם מי היה רוקח או מה היה שמו הפרטי, אבל אם תלחצו אותם לשרטט קווים לדמותו, בוודאי יגידו, "אה, כן, רוקח… הוא היה איש גדול, מרכזי לציונות, בעל אופי סואן, וסבל רוב חייו מעומסי תנועת המפד"ל. (ותודה לזיו שתזמן).

נ.ב. מעניין אם גם על קופות הכרטיסים בתחנה המרכזית של מודיעין כתוב "כאן לא מודיעין". זה עשוי לגרום בלבול רב לנוסעים. 

א"א

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: