שיטת המקל של צ'פלין

בדיוק היום הוא נולד, ב-16 באפריל, לפני 119 שנים. ג'ורג' ברנרד שו אמר עליו שהוא "הגאון היחידי שהתפתח בקולנוע", וגם לגראוצ'ו מרקס הייתה דעה דומה. חייו של צ'פלין היו סוערים, מלאי תהפוכות, התנהלו לאור הזרקורים, אבל ישנם פרטים בהיסטוריה שלו שאינם מוכרים אפילו למעריציו. פקחו עיניים

 

חסיד אומות עולם

מעטים זוכרים כיום את שמו של אלכסנדר טנסמן (Tansman, 1897-1986), מלחין פולני ממוצא יהודי, שעם מעברו לפריז זכה לעידודם של ראוול וסטראווינסקי, ואף קיבל הצעה להצטרף לקבוצת "השישה" של הונגר ומיוֹ, אך סירב בנימוס.

ב-1941 נמלטו טנסמן ובני משפחתו מאירופה ללוס אנג'לס, מסיבות מובנות. הדבר התאפשר הודות לעזרה שקיבל מחברו שהתאזרח זה מכבר באמריקה, אחד צ'רלס צ'פלין. טנסמן הקדיש לצ'פלין את הקונצ'רטו השני שלו לפסנתר, עוד בסוף שנות השלושים. למען ההגינות ההיסטורית, יש לציין שמלבד צ'פלין איפשרו את המעבר של טנסמן גם המנצחים ארתורו טוסקניני ויוג'ין אורמנדי, והכנר יאשה חפץ.

 * צ'פלין על משחק: "תזמון! קיבלתי את זה מאמא שלי. נולדתי עם זה. אני לא חושב שניתן ללמד בנאדם לשחק"

 

רצה לדבר

גראוצ'ו מרקס: "צ'פלין פעם אמר לי, 'הלוואי שיכולתי לדבר על המסך כמוך'. הפעם האחרונה שפגשתי אותו הייתה כשנתנו לו אוסקר. שנינו היינו באותה מסיבה והוא ניגש אליי ואמר 'שיהיה לך חם'. אני יודע למה הוא התכוון בזה, כי כשאתה הופך זקן כמונו נעשה לך קר. מעולם לא שכחתי את זה.

"אבל למעשה אני מכיר אותו מגיל 18. אני חושב שזה היה בוויניפג, קנדה, באיזה מועדון עלוב. מעולם לא שמעתי קהל צוחק ככה. סיפרתי עליו לבחורים. אמרתי: 'הרגע ראיתי את הקומיקאי הטוב בעולם. לא יודע מי זה, אבל אתם חייבים לפגוש אותו'. הוא קיבל 25 דולר לשבוע וחלק חדר הלבשה עם עוד חמישה אנשים".

 * צ'פלין באוסקר: "אתם כולכם אנשים מתוקים, נהדרים". מאוחר יותר טען הסאנדיי טיימס כי התוודה בפניהם: "שנאתי את כולם"

 

 

 ביישן וצנוע

גראוצ'ו מרקס: "פעם היינו כולנו בסולט לייק סיטי, והלכנו לבית זונות. אבל צ'פלין היה כל כך ביישן שהוא לא הלך עם אף אחת מהבנות. לא היה מסוגל להיכנס איתן למיטה. אז הוא ישב כל הערב על הרצפה, ושיחק עם הכלב של בעלת הבית.

"כשהגענו לחוף המערבי, מק סנט הציע לו עבודה, והוא סירב לה. בפעם הבאה שפגשתי אותו שאלתי אותו מה הייתה הסיבה, והוא אמר: 'הם הציעו לי 200 דולר לשבוע כדי להעלות מופע ולהצטרף למק סנט. אף אחד לא מספיק טוב לקבל 200 דולר לשבוע'".

 * צ'פלין על כסף: "נכנסתי לעסק הזה בשביל כסף, ומזה צמחה האמנות. אני מצטער אם זה גורם למישהו להתפכח מאשליות, אבל זו האמת"

 

מי בא אל מי?

במגזין וראייטי, לעומת זאת, נטען כי צ'פלין הגיע למשרדים של מק סנט מבלי לקבוע פגישה. מאותו יום ועד עלייתו לגדולה עברו חודשים ספורים: אם בשנת 1913 נשלח למערכת וראייטי צילום של המופע "Karno's Wow Wows", ששולחו לא טרח לציין את שמו של המשתתף צ'פלין, הרי שב-1915 כל אמריקה כבר הכירה אותו, וב-1916 הוא שבר שיאים כאשר "הולך על קירות" שלו, שהופץ ב-200 עותקים, גרף עשרת אלפים דולר ליום.

חברת אֶסֶנֵיי הרוויחה מיליון דולר מסרטיו הקצרים של צ'פלין, ושילמה לו משכורת של 125 אלף דולר, ועוד עשירייה על כל סרט. קצת לאחר מכן סירב לסכום של חצי מיליון דולר, וחתם חוזה עם מיוצ'ואל, תמורת 670 אלף ובונוס של 150 אלף. לאחיו, סיד, שתפר את העסקה, שילם שכר בסך 75 אלף דולר. לפי הטענה, ב-1918 כבר עמדה משכורתו השנתית על מיליון עגול.

 צ'פלין על סרטים: "אני לא חושב שהסרטים של היום משתווים לאלה שלי. אני מאוד כן באמירה הזו. אין בהם שום ערך"

 

לא כל כך ביישן

גראוצ'ו מרקס: "חמש שנים מאוחר יותר חזרתי לקליפורניה, והוא גר שם באיזה בית ענק וזיין את כל השחקניות הראשיות. והוא הפך לקומיקאי הגדול בעולם". (הציטוטים של גראוצ'ו מתוך The Marx Bros. Scrapbook, ניו יורק, 1973)

 צ'פלין על עירום: "זה הדבר שאני מתנגד לו בסרטים של היום. כל אחת יכולה להוריד את הבגדים, ומאותו רגע היא הופכת מעניינת לקהל הרחב"

חטף בוקס

את שנות העשרים של המאה העשרים החל צ'רלי צ'פלין על הקרשים: המפיק הגדול לואי ב. מאייר והשחקן נקלעו לקטטה בבית מלון, ומאייר הכניס לצ'פלין נוקאאוט, לא לפני שהסיר את משקפיו.

הסיבה: מאייר העסיק את אשתו לשעבר של הקומיקאי, מילדרד האריס (הנישואים נמשכו מ-1917 עד 1920), כשהוא מוסיף לה את השם צ'פלין במטרה למשוך קהל, כמובן. 

הקרב נערך ב-8 באפריל, 1920, במלון אלכסנדריה, לוס אנג'לס. את השחקן המדמם גרר החוצה השחקן ג'ק פיקפורד.

 

צ'רלי אפלין?!

מסתבר שלא רק לברוס לי היו אחים לשם. ב-1925 תבע צ'פלין שחקן בשם צ'רלס אמאדר, שניסה להשתמש בשם הבמה צ'רלי אפלין.

 

משתמט וקומוניסט?

את הביקורת הציבורית הראשונה שלו ספג צ'פלין עוד בימי מלחמת העולם הראשונה, משום שלא חזר לאירופה מולדתו להילחם. הסתבר שהוא התנדב לצבא, אך סורב מטעמים רפואיים.

במשך 42 שנות שהותו באמריקה לא הוציא אזרחות.

כשהואשם בקומוניזם בימי ציד המכשפות של מקארתי ("אפילו רמזורים פחדו אז להתחלף לאדום", אמר בזמנו הקומיקאי בוב הופ) וזומן להעיד בפני ועדת בית הנבחרים לפעילות אנטי אמריקאית, כתב להם: "אינני קומוניסט, ומעולם לא השתייכתי למפלגה פוליטית כלשהי. אני מה שאתם עשויים לכנות מחרחר-שלום".

 * "מיציתי את אמריקה. לא אחזור לשם גם אם ישוע הנוצרי יהיה הנשיא"

 

 

רתם את הטבע

"כשצ'פלין צילם סרטים קצרים, שמע שגשם כבד גרם להצפה בפארק גריפית, ואז הוא כינס במהירות את הצוות הטכני, הוסיף עליו שניים מהקומיקאים שלו ומיהר לנצל את השטחים המוצפים לצילום קטעים הומוריסטיים. התסריט? מאולתר.

"לפני שנים שיחקתי טניס עם צ'פלין; איזו מפלצת, איזו אנוכיות שלוחת רסן על המגרש!"

 (איליה קזאן, מתוך הספר "חיי", דביר, 1994)

 * "הייתי ונשארתי ליצן. זה ממקם אותי בדרגה נעלה יותר מכל פוליטיקאי"

 

מודעות פרסומת

תגובה אחת (+הוסף את שלך?)

  1. נטושקה
    אפר 16, 2009 @ 15:50:28

    סבא שלי היה מכור לסרטים של הגאון.

    הגב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: