לא נודעו עקבותיי

בנישואין,

בדירה,

היא באה אליי דומעת-עיניים:

תבין אותי, אנא, תבין אותי!

אין לי מושג על מה את מדברת, אמרתי,

אני לא עוקב!

 

בצבא,

במדבר,

הם באו אליי יבשי-שפתיים:

מים, אנא מים!

אין לי מים, אמרתי, אני לא עוקב.

אני לא עוקב!


בדירת רווקים,

מאחורי תריסים,

היא הורידה חזייה.

תפתח את הדלת, אשרוב, תפתח!

אני לא כזה, אמרתי לבלש,

אני לא עוקב!

אני לא עוקב!

 

עכשיו העַקָּב צופה בי מלמעלה,

נוקש מקור, מכין כנף,

והקברן מיטיב את האת עם העָקֵב,

עֵקֶב מצבי הלא מבטיח, הבטחה שלא מומשה.

חכה, אני אומר לו,

המתן עם הרגב,

עוד לא השארתי טביעת עָקֵב –

עוד לא השארתי טביעת עקב.

 

א"א

 

מודעות פרסומת

2 תגובות (+הוסף את שלך?)

  1. אריאל
    מרץ 20, 2009 @ 18:04:38

    מצוין

    הגב

  2. נטושקה
    מרץ 21, 2009 @ 10:16:20

    אתה מפתיע אותי כל פעם מחדש.

    הגב

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: