חיים – מחזה קצר

 

מסך סגור, רצוי קטיפה אדומה, לא הכרחי. אורות האולם מתעמעמים עד לחשכה מוחלטת. המסך נפתח, קצב נורמלי, לא איטי מדי.

באמצע הבמה נדלק זרקור על שחקן, לא משנה גיל, ביגוד, שיער, כלום.

שחקן: (חגיגי, לוקח אוויר, מחווה בידו השמאלית כמתחיל לומר משהו, אבל אז מבחין ש)

המסך מתחיל להיסגר…

(האוויר יוצא, הגוף נשמט, היד יורדת, על פניו הבעה של אכזבה מסוימת, אבל לא של הפתעה)

הזרקור גווע במהירות. המסך נסגר. השחקן נעלם.

 

סוף

א"א

מודעות פרסומת

%d בלוגרים אהבו את זה: