רוחות הייחום

כבר יומיים שהחתולים לא חזרו. נישאים על רוחות של חרמנות וייחום הם נטשו את הבית לחפש סיפוקים לא קלים בחצרות זרות.

המוח שלהם מעורפל מהורמונים ומפרומונים, העיניים בוהות בוהקות, התשוקה מעבירה אותם על דעתם והם כורעים תחתיה המומים, שבויים בכבליה המהפנטים. הם חייבים לפרוק מתוכם את העול, לציית לקריאת הטבע להפיץ את זרעם ולהתרבות, ובשביל זה הם מוכנים להרוג ולהיהרג.

ריח הנקבות מעוור אותם לכל דבר אחר, אוטם בפניהם את העולם שסביבם ואת הכאב והרעב, והופך להיות הדבר המוחשי היחיד, הקיום עצמו. עד שישכך טייפון הדחפים הזה הם לא יישמעו לקריאת בעליהם, לא יחזרו אל מי שהאכיל וטיפל ודאג להם מאז לידתם.

 

הרהורים מסוג זה בוודאי חלפו במחשבתה של אמי בקיץ שמלאו לי שש-עשרה.

 

ארז אשרוב

מודעות פרסומת

תגובה אחת (+הוסף את שלך?)

  1. נ.מ.
    פבר 19, 2009 @ 21:42:31

    עבר לך. 8)

    הגב

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: